הקאות הן סימן קליני המשותף למספר פתולוגיות. לעתים קרובות זה קשור באופן אינטואיטיבי לנוכחות של מחלת קיבה, עם זאת, ישנן סיבות רבות אחרות מחוץ לקיבה, אפילו מחוץ למערכת העיכול, שעלולות לגרום להקאות אצל גורים. בין הגורמים העיקריים שעלולים לגרום לגור להקיא ניתן למנות מחלות עיכול שונות, פתולוגיות וחומרים המעוררים את מרכז ההקאות וסיבות פסיכוגניות כמו פחד, מתח או כאב.
אם אתם תוהים למה הגור שלכם מקיא, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הבא באתר שלנו בו אנו מסבירים מה הם הגורמים העיקריים להקאות אצל גורים.
סיבות להקאות אצל גורים
הקאות הן גירוש פעיל של תוכן הקיבה ו/או החלק הראשון של המעי הדק דרך הפה. הקאות קשורות לעתים קרובות אינטואיטיבית עם נוכחות של מחלת קיבה. עם זאת, ישנן סיבות שונות מחוץ לקיבה, ואפילו מחוץ למערכת העיכול, שעלולות לגרום להקאות כסימן קליני. להלן, אנו מפרטים את הסיבות העיקריות שעלולות לגרום להקאות אצל גורים.
מחלות עיכול
פתולוגיות אלו יכולות להשפיע על חלקים שונים של מערכת העיכול, כולל הקיבה, המעי הדק ו/או המעי הגס. הפרעות עיכול שעלולות לגרום להקאות אצל גורים הן:
- הפרעות חסימתיות: עקב בליעה של גופים זרים (אופייני לגורים עצבניים מאוד) או עקב הפרעות מולדות כמו היצרות פילורית. היצרות פילורית היא הפרעה מולדת האופיינית לגזעים ברכיצפלים, כמו בוקסר או בולדוג, שבדרך כלל מתבטאת בגורים לאחר גמילה.
- זיהומים אנטריים: ויראליים, חיידקיים או טפילים. אצל גורים, הזיהומים הנפוצים ביותר נגרמים על ידי וירוסים כמו פרבו וירוס, וירוס קורונה, וירוס מחלת הכלבים או דלקת כבד נגיפית של כלבים. תהליכים אלה מופיעים בדרך כלל לאחר 6-14 שבועות של חיים, כאשר החסינות האימהית מתחילה לרדת. גורים גם נוטים יותר לטפילים כמו קוקסידיוזיס, ג'יארדאזיס או טריכוריאזיס בגלל חוסר הבשלות החיסונית שלהם. כאן תוכל למצוא מידע נוסף על Coccidiosis בכלבים, תסמינים, טיפול והדבקה.
- מחלות דלקתיות: יכולות להשפיע על הקיבה (דלקת קיבה), המעי הדק (דלקת המעי) או המעי הגס (קוליטיס).
גירוי מרכז ההקאה
מרכז ההקאות ממוקם בגובה גזע המוח ואחראי על ויסות מנגנון ההקאה. ניתן לעורר מרכז זה על ידי חומרים הנמצאים בדם או על ידי פתולוגיות מסוימות כגון:
- פתולוגיות נוירולוגיות: כגון דלקת מוח, דלקת קרום המוח, בצקת מוחית, דימומים מוחיים, לחץ תוך גולגולתי מוגבר, נגעים דלקתיים וסטיבולריים וכו'. קרא עוד על דלקת מוח בכלבים, תסמינים וטיפול ודלקת קרום המוח בכלבים, תסמינים וטיפולים, במאמרים נוספים שאנו ממליצים עליהם.
- תרופות: כגון חומרי הרדמה כללית, גליקוזידים לבביים (כגון דיגוקסין), תרופות אנטיכולינרגיות ותרופות להקאה (כגון אפומורפין).
- חומרים רעילים: כגון עופרת, אבץ או אתילן גליקול הקיימים בנוזלים נגד הקפאה.
סיבות פסיכוגניות
סיבות פסיכוגניות כוללות פחד, מתח וכאב עלינו לזכור שגורים רגישים במיוחד למצבי לחץ, שעלולים לעורר הקאות. כמו כן, כאב, במיוחד כאב הקשור לקרביים של הבטן (דלקת הצפק, דלקת הלבלב וכו') מעורר קולטני כאב ועלול לגרום להקאות.
אולי מאמר זה על תרופות להפחתת מתח אצל כלבים יכול לעזור לך.
הבדל בין הקאות להחזרה
קודם כל, חשוב להבדיל אם הגור שלנו מקיא או מקיא. לכן, עכשיו אנחנו הולכים לראות את ההבדלים בין הקאות להפיכת רגורגיטציה:
- הקאות: זהו תהליך פעיל שקודם לו בחילות וקפיחות. קשה לזהות בחילה, שכן היא מתבטאת רק בדיכאון קל של בעל החיים, רוק יתר ותנועות בליעה חוזרות. מצד שני, הנסיגה בדרך כלל בולטת יותר, שכן בדרך כלל נוצרות תנועות השראה עמוקות עם התכווצויות חזקות של הבטן. מצד שני, נוכל להבדיל בהקאות מאחר ומדובר בתכולת קיבה או בחלקים הראשונים של המעי הדק, ולכן היא מכילה בדרך כלל שאריות מזון, מרה וקצף כמו כן, מכיוון שהוא מגיע מהקיבה, יש לו pH חומצי.
- Regurgitation: מורכבת מיציאה לאחור ופסיבית של מזון, שלא קודמת לה בחילות או הקאות. זה תוכן שלא הגיע לקיבה, אז הוא מכיל בדרך כלל רק מזון מעורבב עם רוקבנוסף, יש לו pH בסיסי. סימן קליני זה מעיד בדרך כלל על פתולוגיה ברמת הוושט.
ההבחנה בין הקאות להפיכת חזרות עשויה להיות מעט מורכבת, לכן חשוב שתשימו לב לכל הנקודות שציינו כדי שתוכלו לספק את כמות המידע הגדולה ביותר לווטרינר שלכם. בדרך זו, תוכל להבחין מהו הסימן הקליני הספציפי שמציג הגור שלך.
ייתכן שתתעניין גם במאמר נוסף זה שבו נבהיר את הספקות שלך אם תשאל מדוע הגור שלי לא אוכל ומקיא.
סוגי הקאות אצל גורים
לאחר שאישרנו שהגור שלנו מקיא ואינו מקיא, נוכל להסתכל על כמה מאפיינים של סוג ההקאות שיעזרו להנחות את האבחנה:
- סוגי הקאות בהתאם לתוכן: ישנם סוגים שונים של הקאות בהתאם לתוכן, לכן עלינו לבחון אם היא מרה הקאות (ירקרק עקב נוכחות מרה), צואה (דמוי צואה), אם הוא מכיל מזון לא מעוכל או מעוכל חלקית, אם יש בו עקבות של דם טרי (אדום) או מעוכל (כהה), ואם הוא מכיל קצף או ריר.
- מאפיינים של הקאות לפי משך התהליך: ניתן לדבר על אפיזודה חריפה של הקאות כאשר היא נמשכת פחות מ-4- 5 ימים, והקאות כרוניות כשהן נמשכות יותר מ-5 ימים. תהליכים חריפים קשורים בדרך כלל להרעלה, תרופות או כאבים קרביים, בעוד שתהליכים כרוניים קשורים בדרך כלל לפתולוגיות עיכול, נוירולוגיה או סיבות פסיכוגניות.
- סוגי הקאות לפי הקשר עם צריכת המזון: עלינו לבדוק אם ההקאות מתרחשות מיד לאחר אכילת המזון, לאחר זמן מה (בדרך כלל 1-2 שעות, אבל יכול להיות ארוך יותר) או אם לא נראה שיש לזה קשר ברור לאוכל.
- הבחנות של הקאות לפי השעה ביום שהן מתרחשות: בפתולוגיות כמו דלקת קיבה אנטראלית, הקאות הן צום אופייני, דבר ראשון ב הבוקר.
- מאפייני שלב ההקאה: הקאה היא השלב שבו תוכן הקיבה נפלט. עלינו לשים לב לשלב זה מאחר וישנן פתולוגיות מסוימות הגורמות להקאות נפיצות מאוד (כגון היצרות פילורית).
מה לעשות אם הגור שלי מקיא?
כאשר הגור שלך מציג דפוס של הקאות, ללא קשר לסוגו, חשוב ש תלך לווטרינר בהקדם האפשריליזום פרוטוקול אבחון כדי לקבוע את הסיבה ולקבוע את הטיפול המתאים ביותר.
להקאות יש סדרה של השלכות קליניות שעלולות להיות חמורות במיוחד אצל גורים, מכיוון שהם בעלי חיים חלשים יותר ולא בוגרים יותר. במקרים אלו, חשוב לפעול במהירות שכן דחיית האבחון והטיפול יסבך את הפרוגנוזה של בעל החיים. בין ההשלכות הקליניות העיקריות של הקאות גורים הן:
- התייבשות, חוסר איזון אלקטרוליט וחומצה-בסיס: הקאות גורמות לאובדן נוזלים (הגורם להתייבשות) ואלקטרוליטים (בעיקר כלור, נתרן ואשלגן).בנוסף, התייבשות גורמת לחמצת מטבולית. עיין בפוסט הזה באתר שלנו כדי לגלות את סימני התייבשות בכלבים.
- תת תזונה וירידה במשקל: בעיקר במקרה של הקאות כרוניות. השלכות אלו יכולות להיות חמורות במיוחד אצל גורים, מכיוון שהם מאבדים את מצב הגוף במהירות רבה. עיין במאמר זה על טיפול והאכלה של כלב מתת-תזונה כדי שתוכל ללמוד עוד על הנושא.
- הפרעות נשימה: במהלך ההקאות, חלק מהתוכן עלול להיות מוטה לדרכי הנשימה ולגרום לדלקת ריאות בשאיפה. גלה מידע נוסף על דלקת ריאות בכלבים, הדבקה, טיפול וטיפול במאמר זה שאנו ממליצים עליו.
מה לתת לגור אם הוא מקיא?
לאחר מכן, אנחנו הולכים לפרטים מה לתת לגור אם הוא מקיא ובכך לטפל בו בצורה הטובה ביותר.
הַאֲכָלָה
בנוגע לתזונה, יש לציין שברוב התהליכים הגורמים להקאות לא מומלץ לצום, שכן הדבר עלול לעכב את ההחלמה של מערכת העיכול. האידיאל הוא להקים דיאטה בעלת עיכול גבוה, עם מעט שומן ומעט סיבים. לשם כך, אתה יכול לבחור בתזונה ביתית (לדוגמה, המבוססת על אורז ועוף מבושל) או שאתה יכול להשתמש במזון מערכת העיכול שתוכנן במיוחד עבור כלבים עם פתולוגיות עיכול. ללא קשר לאופציה שתבחרו, חשוב שתחלקו את המזון בעוד האכלות לאורך היום כדי למנוע עומס יתר על מערכת העיכול (זה לא אומר שצריך להגדיל את כמות המזון, פשוט צריך לחלק אותו בעוד האכלות).
למרות שהצום אינו מצוין ברוב התהליכים הגורמים להקאות, ישנם מקרים מאוד ספציפיים, שבהם מומלץ לבסס דיאטה מוחלטת (צום). במקרים אלה, אנו מדברים על פתולוגיות כגון:
- היצרות פילורית או עווית פילורית.
- הסוגר הפילורי של הקיבה סגור: במקרה זה מונעים מהמזון להתקדם לכיוון המעי. לכן יש לשמור על צום עד שהפילורוס פתוח ומאפשר מעבר מזון
האם לתת תרופות נוגדות הקאה לגור מקיא?
אתה עלול לחשוב באופן אינטואיטיבי שניתן לפתור הקאות על ידי מתן תרופה אנטי-מטית (המדכאת הקאות). במקרים מסוימים, כגון דלקת לבלב או סוגים מסוימים של גסטרואנטריטיס, זה עשוי להיות טיפול סימפטומטי הולם. עם זאת, בהזדמנויות אחרות, למתן תרופות נוגדות הקאה לחיה מקיאה יכולה להיות השלכות קטלניות
מצד אחד, עלינו לזכור שהקאות יכולות להיות מנגנון הגנה המשמש את הגוף לסילוק חומרים רעילים, גופים זרים או גורמים זיהומיים מהגוף.לכן, במקרים אלו השימוש בתרופות נוגדות הקאות יהיה חסרי תועלת מצד שני, ישנן פתולוגיות כמו היצרות פילורית שבהן מתן תרופות נוגדות הקאה מרכזיות יכול להגיע ל- גורם לקיבה להיקרע לכן, לעולם אל תתן תרופה נוגדת הקאה לגור שלך אם היא לא נרשמה קודם לכן על ידי הווטרינר שלך.
