אחת פתולוגיות שיכולות להשפיע על מערכת המרה של כלבים היא כולסטאזיס. שינוי זה מורכב מהצטברות חריגה של מרה בכבד, דרכי המרה או כיס המרה המתרחשת כתוצאה מחסימה או דיכוי של זרימת המרה. קביעת הגורם הספציפי לכולסטאזיס תאפשר את סיווגו וקביעת הטיפול המתאים ביותר בכל מקרה ומקרה.
מהו כולסטאזיס אצל כלבים?
כולסטאזיס מוגדר כ- הצטברות חריגה של מרה בכבד, בדרכי המרה או בכיס המרה הצטברות זו של מרה נוצרת על ידי קיום של חסימה או דיכוי של זרימת המרה, אשר מונעים באופן מוחלט או חלקי את הגעת המרה למעי.
כדי להבין טוב יותר כיצד מתרחשת כולסטזיס, נסביר בקצרה את הפתוגנזה שלו. הפטוציטים הם התאים הפרנכימליים של הכבד ש מבצעים את רוב הפונקציות של איבר זהבין היתר, הפטוציטים אחראים על ייצור מרכיבי המרה והפרשתם אל תוך הקנאליקולוס המרה (הרווח בין שני הפטוציטים סמוכים). פעם ב-canaliculus, המרה עוברת לדרכי המרה התוך-כבדיות (כלומר אלו שבתוך הכבד עצמו), לאחר מכן לדרכי המרה החוץ-כבדיות, ולבסוף לתוך כיס המרה, שם היא מאוחסנת.כאשר הכלב אוכל ארוחה עם חלבון ושומן, מתרחשת התכווצות כיס המרה ומרה זורמת למעי הדק, המאפשרת עיכול וספיגת שומן תקינים. כאשר, עקב סיבה תוך או חוץ-כבדית, המרה אינה זורמת כהלכה דרך דרכי המרה, מתרחשת כולסטזיס.
כאשר כולסטזיס נשמר לאורך זמן, הפטוציטים בסופו של דבר נפצעים, מאחר שלחומצות המרה הקיימות במרה יש פעולת ניקוי על דופן התא של הפטוציטים.
סוגי כולסטאזיס בכלבים
בהתאם לגורם להצטברות לא תקינה של מרה בכבד, כולסטזיס מסווגת לשני סוגים:
- כולסטזיס תוך-כבדי: כאשר הגורם לכולסטזיס נמצא בכבד עצמו ומשפיע על דרכי המרה התוך-כבדיות.
- כולסטזיס חוץ-כבד: כאשר הגורם לכולסטזיס הוא מחוץ לכבד, משפיע על דרכי המרה החוץ-כבדיות.
בחלק הבא, אנו מסבירים את הסיבות השונות שעלולות לגרום לכולסטאזיס תוך-כבדי וחוץ-כבדי בכלבים.
סיבות לכולסטאזיס בכלבים
כפי שהסברנו, הסיבות לכולסטאזיס משתנות בהתאם אם מדובר בכולסטזיס תוך-כבדי או חוץ-כבדי.
כולסטזיס תוך כבד
הגורמים העיקריים לכולסטזיס תוך-כבדי בכלבים הם:
- חסימת דרכי מרה תוך-כבדית: עקב טפילים, תסמונת מרה עבה, דלקת של דרכי המרה (כולנגיטיס) או גידולים של המרה צינורות (cholangiocarcinoma).
- דלקת או פיברוזיס ברמת החלל הפורטלי: מרווחי השער הם מבנים צינוריים שחוצים את הכבד.דרכם עוברים כלי דם, כלי לימפה ודרכי מרה. כאשר החללים הללו הופכים דלקתיים או פיברוטיים, הם דוחסים את המבנים שבתוכם, כולל כלי הלימפה.
כולסטזיס חוץ כבד
כולסטזיס חוץ-כבדי מתרחש כאשר יש חסימה ברמת דרכי המרה החוץ-כבדיות או בגובה כיס המרה. בתורו, חסימה זו יכולה להיגרם על ידי:
- אבני מרה, טפילים או קרישי דם שחוסמים את לומן של דרכי המרה החוץ-כבדיות.
- תסמונת המרה העבה: כאשר המרה כל כך עבה שהיא לא זורמת כמו שצריך וחוסמת את דרכי המרה.
- גידולים (כולנגיוקרצינומה) או תהליכים דלקתיים (כולנגיטיס) שמשפיעים על דופן דרכי המרה.
- דחיסה חיצונית של דרכי המרה: עקב דלקת לבלב או לימפדניטיס של בלוטות הפורטל או המזנטריות. כאשר איברים אלה גדלים בגודלם, הם יכולים לדחוס את דרכי המרה מבחוץ ולחסום אותם.
סימפטומים של כולסטזיס בכלבים
הסימן העיקרי לכולסטאזיס הוא צהבת, המורכב מצבע צהבהב הנצפה בגובה העור והריריות כתוצאה מתצהיר בילירובין. בדרך כלל, בילירובין מופרש דרך המרה, אולם במקרה של כולסטזיס, פיגמנט זה מצטבר בכבד ועובר לדם, ויוצר היפרבילירובינמיה (רמות מוגברות של בילירובין בדם). כאשר רמות הבילירובין בדם גבוהות מ-2 מ"ג/ד"ל, הוא מושקע ברקמות וגורם לצהבת. אצל כלבים, צהבת נראית ביתר קלות ברמת הסקלרה, אם כי ניתן לראות אותה גם ברירית הפה, ברירית איברי המין ואפילו בעור כאשר רמות הבילירובין גבוהות מאוד.
בנוסף לצהבת, כאשר מתרחשת חסימה מוחלטת של דרכי המרה, ניתן להבחין בסימנים הקליניים הבאים:
- תסמונת עיכול/חוסר ספיגה: מלחי המרה המצויים במרה חיוניים לעיכול ולספיגה של שומנים. כאשר המרה לא מצליחה להגיע למעי, מופיעה תסמונת לקוי עיכול/חוסר ספיגה, המאופיינת בהופעת שלשולים מסוג אוסמוטי.
- Steatorrhea: מורכב מנוכחות שומן בצואה. כאשר מלחי המרה אינם מגיעים למעי, השומנים אינם מתעכלים או נספגים ולכן הם מסולקים עם הצואה.
- צואה ללא צבע (אכולית): צבע הצואה נובע מנוכחות סטרקובילינוגן, מטבוליט המתקבל מהבילירובין. במקרים של כולסטזיס, הבילירובין הכלול במרה אינו מגיע למעי, מה שאומר שלא נוצר סטרקובילינוגן והצואה חסרת צבע.
- נטייה לדימום: במהלך כולסטזיס מתרחשת חוסר ספיגה של ויטמין K. מחסור בויטמין זה עלול להוביל לשינויים בדימום משני, להגביר את הנטייה לדמם.
- Bacterial Cholangitis: כאשר החסימה הושלמה, חיידקים מהמעי יכולים לעלות לצינור המרה ולהתיישב בדרכי המרה, ולגרום לחיידק cholangitis.
כאשר יש חסימה חוץ-כבדית הנמשכת לאורך זמן, דרכי המרה או כיס המרה עצמו עלולים להיקרע. כאשר המרה נופלת לתוך חלל הבטן, היא יוצרת פריטוניטיס שיכולה להיות ספטית או אספטית, תלוי אם מתרחש זיהום חיידקי או לא.
אבחון של כולסטזיס בכלבים
לאחר שתיאר את הגורמים והתסמינים העיקריים הקשורים לכולסטאזיס, נסביר את האבחנה שלו.
באופן ספציפי, פרוטוקול האבחון של כולסטזיס בכלבים צריך להתבסס על הנקודות הבאות:
- היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית: כפי שפירטנו בסעיף הקודם, כלבים עם כולסטאזיס בדרך כלל מציגים צהבת, אם כי הם יכולים גם לצפות לסימני עיכול (שלשולים, סטאטוריה וצואה דהויה), כמו גם כאבי בטן.
- ניתוח דם עם פרופיל כבד: התכונה האופיינית ביותר לכולסטאזיס היא העלייה בשני אנזימי כבד, פוספטאז אלקליין ו-GGT (gamma- גלוטמיל טרנספפטידאז). העלייה באנזימים אלו מתרחשת לפני הופעת הצהבת. בנוסף, ניתן להבחין בעלייה ברמות הבילירובין בדם.
- אולטרסאונד בטן: כאשר יש חסימה של דרכי המרה, המרה לא יכולה להגיע למעי, ולכן היא מצטברת בדרכי המרה. כתוצאה מכך, ישנה התרחבות של דרכי המרה ו/או כיס המרה שניתן להמחיש באמצעות אולטרסאונד. עם זאת, כיס המרה עלול פשוט להתרחב עקב אנורקסיה (מכיוון שאם בעל החיים אינו אוכל, הגירוי להתרוקנותו אינו מופק). לכן, כדי לאבחן חסימה של דרכי המרה, יש צורך לדמיין לא רק את ההתרחבות, אלא גם את הגורם החסימתי. במקרים של קרע בכיס המרה, ניתן לראות אזור כיס מרה לא מוגדר ונוכחות של נוזלים חופשיים בבטן.
- MRI: בדיקת הדמיה מתקדמת זו יכולה לסייע בזיהוי נוכחות של חסימה ברמה של דרכי המרה החוץ-כבדיות.
- לפרוטומיה חקרנית: כאשר האולטרסאונד מגלה התרחבות של דרכי המרה, אך לא נצפתה סיבת החסימה, ניתוח חקר של ייתכן שיהיה צורך בחלל הבטן כדי לבצע את האבחנה הסיבתית.
טיפול בכולסטזיס בכלבים
הטיפול בכולסטזיס בכלבים צריך להיות לגורם שמייצר אותו, ועשוי לכלול טיפול רפואי, טיפול כירורגי או שניהם שלהם.
טיפול רפואי
הטיפול הרפואי ישתנה בהתאם לגורם לכולסטאזיס, וניתן וניתן הפאטופרוקטורים (כגון חומצה אורסודיאוקסיכולית או סילימרין), אנטיביוטיקה, תוספי ויטמין (כולל ויטמין K, E או D), טיפול בנוזלים כאשר יש התייבשות וכו'. בנוסף, חשוב להגביל את תכולת השומן בתזונה עד להחזרת זרימת המרה התקינה למעי. לפיכך, מזונות האסורים בכלבים עם כולסטאזיס הם כאלה שעשירים בשומן.
טיפול כירורגי
טיפול כירורגי נחוץ לעתים קרובות כאשר כולסטזיס נגרם מחסימה חוץ-כבדית. אפשרויות כירורגיות עשויות לכלול:
- הסרת כיס המרה (כריתת כיס מרה), שכן כלב ללא כיס מרה עדיין יכול לקבל איכות חיים טובה.
- פתיחת כיס המרה או צינור המרה כדי להסיר אבנים, קרישים או דברים אחרים שחוסמים את צינור המרה.
- הצבת סטנטים של דרכי מרה כדי לשמור אותם פתוחים למעבר המרה.
- הסרת גידולים שדוחסים מבחוץ את דרכי המרה.
כפי שאנו רואים, אין טיפול טבעי בכולסטזיס בכלבים, מעבר לשינוי התזונה, ולכן יש צורך לפנות למרפאה הווטרינרית לקבלת אבחון וטיפול מתאימים.
