בעלים רבים טוענים שהכלבים שלהם היפראקטיביים. לעתים קרובות אנו שומעים משפטים כמו "הכלב שלי לא עוצר", "הכלב שלי אף פעם לא מתעייף" או "הכלב שלי לא נרגע". אם אותו דבר קורה לך, עליך לדעת ש זו לא התנהגות נורמלית ושיש לטפל בה על ידי איש מקצוע.
למרות שעוררות יתר שכיחה אצל גורים, היפראקטיביות (בין אם פיזיולוגית או פתולוגית) אינה התנהגות נורמלית אצל כלבים או גורים בוגרים.זה יכול להיות תמרור אזהרה לבעלים שמשהו לא בסדר. במאמר זה באתר שלנו נדבר על הכלב ההיפראקטיבי - גורמים, תסמינים וטיפול למחלה שכיחה זו (אך מטופלת בחוסר טיפול).
סוגי היפראקטיביות בכלבים
לפני שמדברים על התסמינים או הטיפול שעלינו ליישם במקרים של היפראקטיביות, יהיה חיוני להבין שיש שני סוגי היפראקטיביותבכלבים:
- היפראקטיביות פיזיולוגית
- היפראקטיביות פתולוגית (היפרקינזיס)
חשוב מאוד שיהיה ברור ש היפראקטיביות פיזיולוגית יכולה להיווצר באמצעות למידה (חיזוק של התנהגות/ים) או בשל להפרעות הקשורות לפרידה, למשל. עם זאת, hyperkinesis (מסיבות פתולוגיות) נגרמת משינוי במסלולי הדופמין במוחו של הכלב, ולכן יידרש טיפול וטרינרי.מסיבה זו, היפרקינזיס לא ייפתר עם הנחיות התנהגות שמחנך כלבים יכול להציע, עלינו ללכת למומחה.
סימפטומים של היפראקטיביות בכלבים
מכיוון שקיימים שני סוגים של היפראקטיביות, נסביר את התסמינים בנפרד עבור כל אחד מהם, שימו לב לשניהם כדי לדעת אם ייתכן שהכלב שלכם סובל מאחד מהם, עם זאת, נזכור ש הפיזיולוגי הוא הנפוץ ביותר.
היפראקטיביות פיזיולוגית
להלן נראה לך את התסמינים הנפוצים ביותר בכלבים, זכור שאינך חייב לחוות את כל התסמינים המוזכרים להלן:
- התנהגות הרסנית בנוכחות ו/או היעדרו של הבעלים.
- במהלך המשחק הם מתרגשים יתר על המידה ואין להם שליטה כלל, הם יכולים אפילו לגרום נזק בטעות.
- חוסר עיכוב של נשיכה והתנהגויות אחרות.
- דרישות קבועות לתשומת לב כלפי הבעלים, כולל בכי, יבבות ויללות או התנהגות הרסנית.
- תסכול מתפשט (הם לא מצליחים לעמוד ברבות מהמטרות שלהם, בדרך כלל בגלל שהבעלים מנסה למנוע זאת).
- הוא מגיב בהתרגשות לכל גירוי חריג עבורו.
- לרוב יש לו גישה ערנית, אבל הוא אף פעם לא יכול להתרכז. כאשר ניתנת פקודה כגון "שב" הוא מסתכל על האדם המוציא אותה אך אינו מצליח לשלב את התנועה, בדרך כלל עושה את ההפך ממה שהוזמן.
- שינה קצרה וקלה מתחיל ברעש הקטן ביותר.
- הוא מגיב יתר על המידה לשינוי הקל ביותר.
- לא לומד מה מלמדים אותו בגלל רמת הלחץ הגבוהה שלו, שמחמירה עוד יותר בגלל חוסר שינה.
- ייתכן שהוא לא ישלוט בצורה נכונה על הסוגרים שלו, ישתן בכל מקום, ללא סיבה או סיבה בהתאם להרגלי הכלבים שלו, אם כי סימפטום זה לא תמיד מתרחש.
היפראקטיביות פתולוגית - היפרקינזיס
עכשיו כשאתם מכירים את הסימפטומים של היפראקטיביות פיזיולוגית, הגיע הזמן להשוות אותם עם הסימפטומים של היפראקטיביות פתולוגית:
- רמת הפעילות גבוהה מדי.
- חוסר יכולת להירגע, מה שעשוי להשפיע על השינה הרגילה של הכלב.
- תגובה מוגזמת לגירויים שונים.
- לקות למידה, שוב קשורה לחוסר שינה.
- יחס אגרסיבי או תגובתי אפשרי לגירויים שונים.
- התרחשות של נביחות או התנהגויות קשורות.
- הופעה אפשרית של סטריאוטיפים (תנועות חוזרות ונשנות ללא מטרה נראית לעין).
- קצב הלב והנשימה עלו.
- ריור מוגזם.
- מטבוליזם באנרגיה גבוהה.
- טמפרטורת גוף גבוהה.
- הפחתת מתן שתן.
סיבות להיפראקטיביות בכלבים
הגורמים להיפראקטיביות הם ייחודיים בכל מקרה, להלן נסביר מדוע היא עלולה להתרחש:
היפראקטיביות פיזיולוגית
תחילתה של התנהגות זו נוצרת בדרך כלל על ידי למידה הבעלים מחזקים בצורה חיובית עמדות נפוחות אצל הכלב, שמתחיל להראות אותן כל הזמן, למשל, התרוצצות בבית, מתרגשים כשמישהו מצלצל בפעמון הדלת, או משחק ללא שליטה. הבעלים אינם מודעים לכך שהם מחזקים גישה שלילית עד שיהיה מאוחר מדי. לכן, כאשר הכלב מחפש תשומת לב ממשפחתו, המשפחה דוחה אותו, ומחזקת גם את תשומת הלב שלו.
ישנן גם סיבות שונות שיכולות לגרום לבעיית התנהגות זו, כמו ההפרעות הקשורות לפרידה שהוזכרו קודם לכן. אם נבחין שהכלב שלנו הורס או פועל בצורה כזו כשאנחנו עוזבים את הבית, ייתכן שמצאנו את הסיבה לבעיה.
עדיין יכולות להיות אינסוף סיבות להיפראקטיביות אצל כלבים, אבל אל תשכח ש- "היפראקטיביות" בגורים זה משהו נורמלי ו שזו לא בעיה התנהגותית, אולם תמיד נוכל לעבוד על הרפיה או לתגמל התנהגויות רגועות שאנו אוהבים.
היפראקטיביות פתולוגית - היפרקינזיס
כעת שאתה יודע את הגורמים להיפראקטיביות, יהיה חשוב להבין מה הופך את הבעיה ההתנהגותית הזו לפתולוגית ולא פיזיולוגית במקורה:
היפרקינזיס היא הפרעה נדירה ומתרחשת משלב מוקדם, כשהכלב עדיין גור. זה נובע בעיקר מ- שינוי של מסלולי העצבים הדופמינרגיים של המערכת הלימבית (בין המוח האמצעי לקליפת המוח הקדמית). זה יכול להשפיע גם על סרוטונין ונוראפינפרין. לבסוף הוסף שזה יכול להופיע בכלבים שבלעו עופרת, למרות שזה נדיר.
אבחון היפראקטיביות
לפני תחילת טיפול, חיוני לוודא שהכלב שלנו סובל מהיפראקטיביות.רצוי מאוד לשלול תחילה היפרקינזיס על ידי ביצוע בדיקת עם methylphenidate, סוג של אמפטמין. לפני היישום של חומר זה, הכלב יכול להגיב בצורה מעוררת התרגשות (במקרה זה נשללת היפרקינזיס) או בצורה הרבה יותר רגועה (ובכך לאשר שמדובר בבעיה פתולוגית).
אם בדיקת המתילפנידאט שלילית, כנראה שאנו עומדים בפני בעיה פיזיולוגית, המשפיעה בדרך כלל על כלבים עם מאפיינים אלה (אם כי ייתכנו חריגים):
- כלבים זכרים צעירים
- כלבים מגזעים פעילים (דלמטים, טרייר…)
- חוסר רווחת בעלי חיים
- חוסר העשרה סביבתית וגירוי נפשי
- גמילה מוקדמת, מה שמרמז על חוסר למידה
- חוסר קשר חברתי
טיפול בהיפראקטיביות בכלבים
כלבים הסובלים מ- היפרקינזיס יצטרכו לקבל טיפול תרופתישמאפשר לגוף שלך לתפקד כרגיל. בעוד מספר ימים יראה שיפור ניכר בהתנהגות הכלב.
עם זאת, אם הכלב שלנו סובל היפראקטיביות פיזיולוגית עליך לפעול לפי כמה מההנחיות שאנו מסבירים להלן. כמובן, אנו לא ממליצים ליישם אותם בעצמך, אלא ללכת לאיש מקצוע שיוכל להעריך את המקרה הספציפי שלך.
זכור שכדי לפתור את בעיית ההתנהגות הזו כל המשפחה חייבת לשתף פעולה כדי לעזור לבעל החיים להתקדם כי אחרת, לא משיגים תוצאות טובות, אלא חזרה להתנהגות ההיפראקטיבית של הכלב:
- מבטל לחלוטין עונש חיובי, כלומר נזיפה, תקיפה או צעקות עליו. כלב שנמצא כל הזמן בלחץ לא יכול להתאושש, קחו נקודה זו ברצינות רבה אם אתם רוצים שהכלב שלכם ישפר את התנהגותו.
- הימנע מחיזוק עוררות על ידי התעלמות מהתנהגויות מרגשות. זכרו שלא מדובר ב"להרחיק את הכלב" אם הוא דורש תשומת לב, עלינו להתעלם ממנו לחלוטין.
- מצד שני, נחזק את ההתנהגויות הרגועות והנינוחות שאנו מבחינים בכלב, כמו להיות רגועים במיטתו או להשתזף במרפסת.
- צור שגרה קבועה של טיולים, למשל, בשעות 9:00, 15:00 ו-21:00. כלבים זקוקים ליציבות ושגרת ההליכה חיונית כדי להשתפר. כמו כן, נפתח שגרת ארוחות, שתמיד תהיה באותן הזמנים.גורם זה מונע התרגשות ציפייה (ידיעה שמשהו קורה).
- תרגול צייתנות בסיסית כדי לעורר את כלבכם ולהשיג תגובה טובה יותר, גם בחוץ וגם בפנים.
- נציע לכם טיולים איכותיים, שיאפשרו לכם לרחרח, לקיים אינטראקציה עם כלבים אחרים (בכל פעם שאפשר) או ללכת בחופשיות, מבלי למשוך ברצועה.
- שפר את סביבת הכלב כך שתהיה לו יותר ניידות או גישה.
- תציעו לו צעצועים המעודדים רוגע ושלווה, כמו הקונג, למשל, אם כי אפשר גם לספק לו עצמות לכרסם או צעצועים אינטראקטיביים.
אלו ההנחיות הבסיסיות שתוכלו ליישם בבית, לעומת זאת, וכפי שהסברנו, לא כל המקרים יצליחו עם הטיפים הללו, לכן מומלץ מאוד ללכת לגורם מקצועי בשביל זה, בין אם זה אתולוג, מחנך כלבים או מאלף.
