התניה אופרנטית בכלבים היא סוג של למידה שקשורה להתפתחות התנהגויות חדשות, ולא לקשר בין גירויים והתנהגויות רפלקס כפי שמתרחש בהתניה קלאסית.
עקרונות ההתניה האופרנטית פותחו על ידי B. F. Skinner, שהושפע ממחקרם של פבלוב, אדוארד ל. ת'ורנדייק ותאוריית הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין.
במאמר זה באתר שלנו נסביר כיצד ליישם זאת ונסביר דוגמאות כדי שתבינו במה מדובר. המשך לקרוא:
למידת התניה אופרנטית
בהתניה אופרנטית אנו פועלים לפי התנהגויות שהכלב מבצע באופן ספונטני וההשלכות של מעשיו קובעות את הלמידה. לפיכך, השלכות נעימות נוטות לחזק התנהגות. במקום זאת, השלכות לא נעימות נוטות להחליש אותה.
באותו תהליך למידה, אם כי עם השלכות הפוכות, יש ילדים שלומדים לא לגעת בתנור כשהוא חם. כשהם נוגעים בתנור הם שורפים את ידיהם. ואז ההתנהגות של נגיעה בתנור כשהוא דולק נעלמת כי יש לה השלכות לא נעימות.
ישנן 5 נקודות שיש לקחת בחשבון בעת החלת התניה אופרנטית:
1. תִגבּוֹרֶת
הנקודה הראשונה בהתניה אופרנטית היא לתגמל את הכלב במשהו נחמד עבורו (אוכל, צעצועים או מילות חיבה) לפני התנהגות רצויה. זה ידוע בתור חיזוק חיובי אצל כלבים וזו דרך מצוינת עבור בעל החיים להבין מה אתה מצפה ממנו.
דוגמה לחיזוק חיובי: כשאתה אומר לכלב שלך לשבת, הוא עושה זאת. באותו רגע אנו מברכים אותו ומתגמלים אותו על כך בפינוק.
אנו מציינים לכלב שגישה זו נעימה לנו והתגמול הוא מחזק התנהגות שיעודד אותו לחזור על התנהגות זו. עם זאת, יש גם חיזוק שלילי:
דוגמה לחיזוק שלילי: הכלב מפחד מכלבים אחרים, אז הוא נובח עליהם. כשהם הולכים, הכלב כבר לא מפחד. ואז למד שנביחות יכולות להרחיק כלבים אחרים.
שתיים. העונש"
בשום מקרה אנחנו לא מדברים על מכות או נזיפה הכלב שלנו. העונש עשוי להיות סיום משחק או הסרה של צעצוע. המטרה היא להפחית את התדירות של התנהגות.
דוגמה לעונש שלילי: הכלב שלנו נושך את ידינו כשאנחנו משחקים איתו ועם הכדור. מאחר וזו גישה שאנחנו לא אוהבים, נסיים את המשחק ונשאיר אותו משחק לבד עם הכדור.
אל תשכח שהעונש הוא לא מומלץ מכיוון שהכלב עלול לא להבין מה קרה. יש כלבים שאינם מסוגלים לתאר מדוע צעצוע נלקח או שהמשחק הסתיים, הם לא מתייחסים לזה לנשיכה.
הענישה אינה מתאימה לכלבים הסובלים ממתח, מחלות או בעיות התנהגות שונות שכן היא עלולה להחמיר ולהחמיר מצבים אלו. החיה הסובלת מבעיות פיזיות או התנהגותיות חייבת להיות מטופלת בחיבה וכבוד, רצוי על ידי איש מקצוע, תוך שימוש תמיד בחיזוקים חיוביים והתעלמות מהתנהגויות שאינן מוצאות חן בעינינו. אלו הם מצבים שעלינו להעריך לפני שמתחילים לעבוד עם התניה אופרנטית בכלבים.
3. הַכחָדָה
זו הירידה בתדירות של התנהגות נלמדת, המתרחשת כאשר ההתנהגות מפסיקה להתחזק. במילים אחרות, ההשלכות שחיזקו בעבר את ההתנהגות (פרסים, ברכות וכו') כבר לא קיימות
דוגמה להכחדת התנהגות: תאר לעצמך שכשהכלב שלך היה גור הוא בירך אנשים בקפיצה עליהם, כי הם ליטפו אותו והם שיחק איתו.אז הוא למד שזו הדרך הנכונה לברך אנשים. יום בהיר אחד, אנשים מפסיקים ללטף ולשחק איתו כשהוא קופץ. במקום זאת, הם מפנים לו עורף ומתעלמים ממנו. עם הזמן הכלב שלך מפסיק לקפוץ כדי לברך אנשים. זה קורה מכיוון שלהתנהגות הנלמדת (קפיצה על אנשים) אין עוד השלכות מחזקות, ואז מתרחשת הכחדה של ההתנהגות.
זו דרך טובה להתמודד עם הגישות שאנחנו לא אוהבים אצל הכלב מבלי לחשוף אותו לעונשים או מריבות. תהליך זה יהיה אידיאלי לעבודה על התנהגות בלתי הולמת אצל כלב עם בעיות התנהגות חמורות כגון מתח או חרדה.
4. בקרת גירוי
האם העלייה בתדירות של התנהגות בנוכחות גירוי, אך לא בנוכחות אחרים. קל לראות בקרת גירוי בכלבים שיש להם אימונים מתקדמים בציות לכלבים.
דוגמה לבקרת גירוי: כשאומרים לכלב לשכב, הוא שוכב. לא יושב, לא קופץ, לא מסתובב. זה פשוט עובר. זה קורה מכיוון שהפקודה לשכב הפכה לגירוי השולט בהתנהגות. כמובן שהכלב שוכב גם בהזדמנויות אחרות שאינן קשורות לאילוף, כמו למשל כשהוא עייף, כי גירויים אחרים שולטים בהתנהגות הזו במצבים אחרים.
עבודה על אילוף היא דרך מצוינת לטפל בהתנהגויות ובעיות התנהגות רבות אצל כלבים. בנוסף, זה מחזק את ההתנהגות בין אדם לכלב.
