גם אצל בעלי חיים וגם בבני אדם, היפוגליקמיה היא ירידה פתאומית בריכוז הגלוקוז בדם, ירידה מתחת לרמות הנורמליות. הגלוקוז משמש את הגוף, האדם או החיה, כמקור לאנרגיה חיונית לביצוע פונקציות רבות. הכבד אחראי על ייצורו ואחסנו כאשר יש צורך לעבור לדם ובכך ללכת למקום הזקוק לו ביותר.
במאמר זה באתר שלנו אנו רוצים לדבר איתך על היפוגליקמיה בכלבים, הגורמים לה והתסמינים העיקריים כדי לעזור לך לזהות זה מוקדם, מכיוון שמדובר במצב חירום שעלול להיות קטלני אם לא מטפלים בו בזמן.
סיבות להיפוגליקמיה בכלבים
ישנם סוגים שונים של גורמים, מאלה שנגרמו על ידינו, או על ידי וטרינרים, ועד תורשתיים או גנטיים, על ידי גזעים שיש להם סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיה זו בשל גודלם.
מה שנקרא היפוגליקמיה נעורים חולפת נמצא בתדירות גבוהה יותר בגזעים מיניאטוריים כמו יורקשייר טרייר, צ'יוואווה ופודל צעצוע, בין סיבות אחרות לצום ממושך. זה מתרחש בדרך כלל בין 5 ל-15 שבועות של החיים. זה לא קורה בכל המקרים, אבל זה די שכיח ודורש טיפול וטרינרי מיידי. במקרים אלו חשוב שתמיד יהיה להם אוכל זמין, לפחות עד גיל שנה.סוג זה של היפוגליקמיה מופעל על ידי מתח או פעילות גופנית מוגזמת על ידי, בהזדמנויות רבות, מגורים בבתים עם ילדים שרוצים לשחק בכל עת, מכיוון שזה קשה לשלוט. כשמוסיפים לכך את העובדה שרבים כל כך קטנים שאין להם מספיק מסת שריר כדי לאגור גלוקוז ולקחת אותו במקרה של פעילות גופנית מוגזמת, יהיו לנו יותר סיכויים לקבל מקרה.
ב בעלי חיים המטופלים באינסולין, עקב נזק לכבד או מסיבות אורגניות אחרות, לפעמים המינון אינו מחושב נכון מוחל עודף, החיה לא אכלה מספיק ביחס למינון שקיבל או שהקיאה בעבר. מינון יתר של אינסולין שכיח, בין אם בגלל טעות בחישוב או בגלל שהזריקה ניתנת פעמיים. עוד אחד מהגורמים השכיחים להיפוגליקמיה אצל כלבים הוא שהחיה הייתה פעילה יותר במהלך היום, ולכן המינון שנמרח בדרך כלל אינו מספיק.
סוגים ותסמינים של היפוגליקמיה בכלבים
ניתן לסווג היפוגליקמיה ל- 3 סוגי חומרה, ואם השלב הראשון לא יטופל כראוי, נמשיך במהירות להלן ועם סיכון גבוה יותר למוות. סוגי היפוגליקמיה של כלבים הם כדלקמן:
- היפוגליקמיה קלה נוכל לזהות אותה לפי חולשה או עייפות חריגה, תיאבון גבוה ולעיתים נוכחות של צמרמורות או רעד.
- ב היפוגליקמיה מתונה נראה מעט תיאום של בעל החיים שלנו, הוא יכול ללכת במעגלים או להיראות "שיכור", עם קצת חוסר התמצאות. כמו כן, נצפה בבעיות ראייה ואי שקט, עם נביחות מוגזמות ומעצבנות.
- כבר בשלב הגרוע ביותר או היפוגליקמיה חמורה יהיו לנו פרכוסים ואובדן הכרה, קהות חושים ותרדמת. נפוץ להגיע למוות בשלב זה.
טיפולים בהיפוגליקמיה של כלבים
בכל אחד משלבי היפוגליקמיה, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להציע מזון לבעל החיים שלנו כדי לנסות להפוך את התמונה בהקדם האפשרי. ברגע שנהיה בטוחים שרמת הגלוקוז בדם שלו נכונה, ניקח אותו לווטרינר.
יש טיפול עם דבש או סירופ גלוקוז שאליו אנחנו יכולים לפנות אם הכלב שלנו לא רוצה לאכול. אנו ניתן לכלבים קטנים או מיניאטוריים כפית ולגדולים כף של התרופה הטבעית הזו לוויסות רמות הגלוקוז.אז נביא אותו לאכול כמו רגיל. זה טיפול מהיר מאוד, כמו הלם אנרגיה וכך להמשיך בשאר התמרונים. במקרים בהם לא תרצו לבלוע את הדבש, נוכל לשפשף בו את החניכיים, שכן כך תספגו אותו, בכמות פחותה, אך הוא יפעל. הדבר החשוב כבעלים הוא שעלינו להישאר רגועים וקודם כל לעשות את הדברים הקטנים האלה בבית ואז ללכת למומחה.
אם אין לכם דבש בבית, אפשר להכין תמיסת גלוקוז עם מי ברז. זה לא יותר מ סוכר מומס במים אבל עלינו לחשב כף אחת על כל 5 ק ג של משקל החיה שלנו. רצוי להכין אותו בבית בבקבוק לשימוש במקרה חירום.
לאחר שייצבנו את החיה, עלינו ללכת לווטרינר כדי לווסת את מנת האינסולין הבאה ולא לגרום שוב להיפוגליקמיה אצל הכלב.
