רבים מאיתנו שמחליטים לחלוק את חיינו עם ארנב, אנחנו מדמיינים "תוף" קטן במסדרון שלנו, אבל אז אנחנו מופתעים לראות את הפרוותי הקטן הזה מסמן טריטוריה או נושך אותנו כשעוברים לצידו.
כדי להימנע ממצבים מסוג זה, באתר שלנו אנו רוצים לדבר על עיקור ארנבות, היתרונות שלו, כמה טיפים ו הטיפול שהם דורשים.למען דו קיום, ולמען בריאות הארנבים שלנו, עיקור הוא משהו שעלינו להניח לפי הצורך.
למה צריך לעקר את הארנבת שלי?
ארנב
- כשהוא מגיע לבגרות מינית, הוא מתחיל להראות דומיננטיות וסימון זה אומר שהוא יכול להיות תוקפני (רוכב על רגליהם של בעלים, נושכים, מכים באדמה שוב ושוב ברגליהם האחוריות ופולטים את ה"נשיפות" האופייניות של כעס), משתנים בכל פינה בבית שלנו, ועצבניים מהרגיל בהם.
- בגיל 6 חודשים לרוב אנו רואים סימן כלשהו לכך שה"בגרות" הגיעה ולכן רצוי לבצע את הניתוח בהקדם האפשרי. לאחר הניתוח, עדיין ייקח להורמונים כמה שבועות להיעלם מהדם, כך שנוכל להשאיר אותו בתוכנית הזו לזמן מה יותר מהצפוי. הגיל האידיאלי לסירוס יהיה בין 6-8 חודשים
- ארנבים רגישים מאוד ללחץ שכיח לראות התעלפות לאחר פעילות גופנית או מאמץ אינטנסיבי. לדוגמה, זכרים רבייה רבים קורסים מספר שניות לאחר העלייה. שמירת הארנב שלנו בכוננות מתמדת, מחכה להזדמנות להתרבות או מחפשת מאבק על טריטוריה, לא תורמת לאופיו המלחיץ.
צְבִיָה
- ארנבות סובלים (בדיוק כמו כלבים, חתולים וחמוסים) מ זיהומים בלתי נמנעים של הרחם מחזור הרבייה שלהם דומה יותר לזה של חתולים, עם ביוץ מושר, ומסורבל לא פחות. בנוסף, כמובן, ל- גידולי שד, ציסטות בשחלות שגורמים לקנאה קבועה ועופרת לדלקות רחם…לבנה שנושכת את זנבה.
- הם יכולים להשתין בכל הבית כשהם בחום, ולהשאיר את עקבותיהם למקרה שיופיע זכר מתעניין.
- גיל מומלץ לעיקור ארנב הוא 6-8 חודשים. הם מתחילים את תפקוד הרבייה שלהם מוקדם יותר, אבל משקלם הנמוך ומיוחדים אחרים מחייבים להמתין עד לגיל חצי שנה.
טיפול קודם
לפני הניתוח ייתכן שתתבקשו לארנב שלכם לקחת חומר ממריץ תנועתיות מעיים. בזמנים אחרים הוא יוזרק במהלך ההליך, בהתאם להעדפות בעל המקצוע.
למה אתה צריך חומר ממריץ?
הרדמה בכל המינים, מאטה את המעבר במערכת העיכול, אך בשל המוזרות של המעי הגס של ארנבות, יש להכפיל את תשומת הלב על תפקודו התקין.
יבקשו מאתנו צום של שעתיים בלבד זו חיה קטנה, ואיננו יכולים לעזוב אותה בלי לאכול עוד, חוץ מזה, ללא צריכת מזון, אין מעבר מעיים… ושוב מעגל קסמים. אז אתה חייב לקבל גישה למזון ומים עד שעתיים לפני הניתוח. בואו נזכור שהבסיס לתזונה שלהם הוא חציר.
שים לב ל…
אם ראינו התעטשות, נוכחות של הפרשות בעיניים או כל שינוי אחר שלא נראה לנו רלוונטי מדי, אבל אם יוצא מהנורמה, עלינו לתקשר זאת כאשר לוקחים את בעל החיים שלנו למרפאה. מחלות רבות של ארנבות "נשלטות", או בצורה הנקראת תת-קלינית בתנאים רגילים, עלולות להחמיר על ידי מצבי לחץ (לדוגמה, פסטורלוזיס).
התייעצו עם המומחה בכל פרט שלדעתכם רלוונטי.
טִפּוּל עוֹקֵב
לאחר ההתערבות, חיוני שהארנב יאכל שוב בהקדם האפשרי ברגע שהוא יתאושש, נהיה הוראה להציע לו מזון סיבי (חציר) ומים, ואם לאחר מספר שעות הוא סירב למזון כלשהו, נצטרך "להכריח" אותו לקחת משהו באמצעות מזרק. לפעמים צנצנות פירות לתינוק טובות אם אין אפשרות אחרת.
האם יש טריק ביתי לעודד אותם לאכול?
חלופה היא להוסיף שלוש כפות מים לחופן חציר, כמה רצועות פלפל ירוק ופיסה קטנה של תפוח לא קלוף, ולמעוך עד לקבלת המיץ. הנוזל הזה מכיל הרבה סיבים וחומרים מזינים, ופעמים רבות הארנב רק צריך קצת גירוי כדי לעורר את התיאבון שלו ולהתחיל לאכול בעצמו.
מסופק במינונים קטנים, כאילו זה סרום השלשולים שלנו, זה בדרך כלל מספיק כדי לשכנע אותם להתחיל לאכול. כמה טיפים נוספים הם:
- תתבקשו להישאר במקום שקט ובטוח, למשל, במנשא או בארגז שלכם למשך כמה שעות. כשהם מתאוששים מההרדמה הם עלולים להיות מגושמים ונוטים לפצוע את עצמם בכך שהם לא שולטים בתנועותיהם כשהם ערים, כך שאנו יכולים לדמיין אם יש להם עקבות של תרופות הרגעה בגוף.
- עלינו להימנע מעודף אור ורעש במהלך ההתאוששות, ולהימנע מטיוטות שמצננים את המקום. אובדן החום הוא משהו שמפוקח בקפדנות במהלך הניתוח, וגם אם הם כבר ערים כשאומרים אותם, יש להמשיך במעקב בשעות שאחריו.
- בשעות הבאות, עלינו לוודא שיש היווצרות של שתן, צואה קשה וצואה רכה. הרבה פעמים אנחנו לא רואים את הארנבים שלנו בולעים את הצואה הרכה שלהם, אבל מעניין לשלוט בה לפחות יומיים לאחר הניתוח.
- לפעמים, ייתכן שנקבע לנו פרוביוטי. הוא מעדיף ביסוס מהיר מחדש של פלורת המעיים ותנועתיות נכונה. הם בדרך כלל מוצאים את זה נעים לקחת והם עשויים להמליץ לנו להאריך את זה 4 או 5 ימים לאחר ההתערבות.
- ארנבים, כמו עמיתיהם אוכלי העשב, סוסים, אינם סובלים היטב כאב, ולכן הם ירשמו משכך כאבים במהלך מספר ימים לאחר הניתוח. הם ניתנים בדרך כלל דרך הפה, קשה לערבב תרופה עם חציר.
טיפים אחרונים
- אסור לשכוח ש זכרים יישארו פוריים לכמה ימים,וההורמונים יהיו גבוהים למשך כמה שבועות. אז הם ימשיכו להראות את ההתנהגות הטריטוריאלית ולעיתים קצת אגרסיבית עוד כמה ימים.אם הוא חי עם נקבות, עלינו להפריד ביניהן עד שיירגע ולא יוכל להכניס עוד שום נקבה.
- האם זה מראה סימני חום בזמן הניתוח (לדוגמה, אם יש להם ציסטות והם בחום מתמשך), עלול להמשיך למשוך גברים במשך כמה ימים לאחר הניתוח.
- המצע בו יש לנו גם זכרים וגם נקבות חשוב, כדורי נייר דחוסים הם אולי המעניינים ביותר להימנע מהם שיכולים להיצמד אליהם החתך של שק האשכים (שקית שבה מאכסנים האשכים), במקרה של זכרים, או הבטן אצל נקבות. לעולם אל תבחר להשתמש באשפה לחתולים, ולא כדאי להשתמש ברצועות עיתון.
- עלינו לבדוק את מראה החתך כל יוםn, ולהודיע לווטרינר על כל שינוי שאנו עשויים למצוא: חבורות, נפיחות, אדמומיות, אזור חם או כואב…
ברגע שהארנב יחזור לסביבתו, ההחלמה שלו תהיה הרבה יותר מהירה שכן הוא משאיר מאחוריו את החוויה המלחיצה, אך המכרעת, של סירוס. משיכות מכחול אלו על עיקור בארנבות, הטיפול בהן וכמה טיפים, יכולות להשלים את ההנחיות שהווטרינר ייתן לך ליום שנבחר לניתוח.
