אינסולינומה בכלבים - תסמינים, גורמים, טיפול ופרוגנוזה

תוכן עניינים:

אינסולינומה בכלבים - תסמינים, גורמים, טיפול ופרוגנוזה
אינסולינומה בכלבים - תסמינים, גורמים, טיפול ופרוגנוזה
Anonim
אינסולינומה בכלבים - תסמינים, גורמים וטיפול מביא עדיפות=גבוהה
אינסולינומה בכלבים - תסמינים, גורמים וטיפול מביא עדיפות=גבוהה

אינסולונומה של כלבים הוא גידול המשפיע על הלבלב האנדוקריני. באופן ספציפי, זהו ניאופלזמה המערבת תאי בטא בלבלב, אשר מייצרים שחרור מוגזם ומתמשך של אינסולין, אשר בתורו גורם לירידה ברמות הגלוקוז בדם. למרות שניתן למצוא ריבוי שפירים וממאירים, למרבה הצער במין הכלבים צורות ממאירות (קרצינומות) שכיחות יותר.

אם אתם רוצים לדעת עוד על אינסולינומה בכלבים, אל תפספסו את המאמר הבא באתר שלנו בו אנו מפרטים אתסימפטומים, גורמים וטיפול למחלת הגידול הזו.

מהי אינסולינומה אצל כלבים?

לפני שמגדירים מהי אינסולינומה, חשוב שנסביר את המבנה והתפקוד של האיבר המושפע מהפתולוגיה הזו: הלבלב. הלבלב הוא בלוטה המורכבת משני חלקים שלכל אחד מהם תפקיד ספציפי:

  • הלבלב האקסוקריני: קשור למערכת העיכול, שכן הוא מפריש מיץ לבלב, הכרחי לעיכול המזון.
  • הלבלב האנדוקריני: מכיל את מה שנקרא איים של לנגרהנס, אשר בתורם מורכבים מתאי אלפא (מפרישי גלוקגון), תאי בטא (מפרישי אינסולין) ותאי דלתא (מפרישי סומטוסטטין).במילים אחרות, זה קשור למערכת האנדוקרינית, ספציפית, למערכת ההורמונלית המווסתת את רמות הגלוקוז בדם.

לאחר שהמבנה והתפקוד של הלבלב ידועים, נוכל להמשיך ולהסביר ממה מורכבת הפתולוגיה הזו. אינסולינומה של כלבים היא גידול של תאי בטא בלבלב, כלומר של התאים האחראים על ייצור האינסולין. אינסולין הוא הורמון המשתחרר בתגובה לנוכחות גלוקוז בדם ומאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים כדי לשמש כמקור אנרגיה. באינסולינומה, תאי הגידול מייצרים הפרשה מוגזמת וקבועה של אינסולין, כלומר החיות נמצאות ללא הרף במצב של היפוגליקמיה (רמות נמוכות של גלוקוז בדם).

בתוך האינסולינומה, אנו יכולים למצוא התרבות שפירה (אדנומה) וממאירה (קרצינומה)לקרצינומות של הלבלב יש שיעור תמותה גבוה ולעתים קרובות הם שולחים גרורות למזנטריה, לכבד, לטחול ולבלוטות הלימפה האזוריות, אם כי למרבה המזל מדובר בגידולים נדירים במין הכלבים.

כלבי אינסולינומה מופיעה בדרך כלל בכלבים בין הגילאים 3 עד 14, אם כי הם שכיחים יותר בגילאים מבוגרים יותר (מגיל 9 שנים). אין נטייה מינית, אבל קיימת נטייה גזעית, עם שכיחות גבוהה יותר ברועה גרמני, גולדן רטריבר, פודל, סטר אירי, פוקס טרייר ובוקסר.

תסמינים של אינסולינומה בכלבים

הסימנים הקליניים הקשורים לאינסולינומה של כלבים מתרחשים כתוצאה מהיפוגליקמיה מתמשכת וגירוי של מערכת האדרנל הסימפתטית. באופן ספציפי, בכלבים עם אינסולינומה ניתן לראות:

  • חולשה ותרדמה: עקב מחסור בגלוקוז במערכת העצבים המרכזית.
  • התנהגויות חריגות, עצבנות.
  • חולשה שלישית עורפית, התכווצויות שרירים ועוויתות.
  • הִתמוֹטְטוּת.
  • אטקסיה (חוסר קואורדינציה).
  • משבר עווית.

סימנים קליניים פחות שכיחים נוספים שניתן לזהות בחולים אלו הם: פוליאוריה ו/או פולידיפסיה, פוליפגיה, אנורקסיה, עלייה במשקל, שלשול, סינקופה, הטיית ראש, בריחת שתן ועיוורון

סיבות לאינסולינומה בכלבים

האטיולוגיה המדויקת של אינסולינומה בכלבים לא ידועה כמו כל הניאופלזמות, אינסולינומה נגרמת על ידי שינוי גנטי הגורם לתא לא מאורגן שִׂגשׂוּג. עם זאת, הסיבה הספציפית שמפעילה את השינוי הגנטי הזה אינה ידועה.

אבחון של אינסולינומה בכלבים

האבחנה של אינסולינומה של כלבים צריכה להתבסס על הנקודות הבאות:

  • היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית: כפי שכבר ציינו, כלבים עם פתולוגיה זו מציגים סימנים קליניים הקשורים באופן יסודי להיפוגליקמיה מתמשכת.
  • ניתוח דם (ספירת דם מלאה וביוכימיה): הפרמטר האינדיקטיבי ביותר לאינסולינומה של כלבים הוא זיהוי מצב של היפוגליקמיה בצום (ערכים פחות מ-60 מ"ג/ד"ל), הנובעת מייצור יתר של אינסולין על ידי תאי הגידול. עם זאת, כדי לאשר היפוגליקמיה, קביעה מבודדת אינה מספיקה, אלא יש צורך לבצע עקומה עם מדידות כל שעה, לאורך תקופת צום של 8 שעות.
  • ניתוח היסטופתולוגי: מבוצע לאחר הסרת הגידול ומאשר את האבחנה.מבחינה מיקרוסקופית, ניאופלזמות של תאי הלבלב מורכבות מתאי מובחנים היטב, עם מעט מיטוזות אך מתקן נהדר לביצוע גרורות.

טיפול באינסולינומה בכלבים

האם אינסולינומה בכלבים ניתנת לריפוי? במקרים מסוימים ניתן להסירו לחלוטין, אולם במקרים אחרים התוצאה אינה הרצויה. ישנם שני טיפולים אפשריים לאינסולינומה בכלבים, אשר נקבעים בהתאם לגיל ולמצב הכללי של המטופל.

טיפול כירורגי

מטרת הניתוח היא להסיר את גידול הלבלב (לחלוטין או, כאשר זה לא אפשרי, חלקית) והסר גרורות אפשריות הנמצאות במזנטריה, בכבד או בבלוטות הלימפה.

מומלץ טיפול כירורגי, שכן למרות שניתן לבצע הסרה חלקית בלבד, התסמינים יחלפו לפרק זמן משתנה (מחודשים לקצת יותר משנה) ויסייעו להצלחה של הטיפול הרפואי.עם זאת, ניתוח אינו מומלץ בחולים קשים, עקב סיכונים בהרדמה.

למרות שניתוח הוא הטיפול המועדף בכל החולים היציבים, יש לקחת בחשבון שסדרה של סיבוכים לאחר הניתוח עשויים להופיע:

  • Pancreatitis: עקב טיפול בלבלב במהלך הניתוח. כדי למנוע את הופעתו, יש לבצע טיפול עדין של הלבלב במהלך הניתוח, לבסס טיפול נאות בנוזלים לפני, במהלך ואחרי הניתוח, ומתן תזונה נאותה לאחר הניתוח.
  • Diabetes mellitus: כאשר הגידול מוסר, ייתכן שהלבלב לא יוכל לסנתז מספיק אינסולין מכיוון ששאר תאי הבטא הם התנוון. במקרים אלה, יש לתת אינסולין אקסוגני עד שהלבלב יחזור ליכולתו התפקודית לייצר אינסולין.
  • היפוגליקמיה מתמשכת: מתרחשת כאשר יש גרורות שממשיכות לייצר אינסולין. במקרים אלו נדרש טיפול רפואי נוסף.

טיפול רפואי

יהיה צורך בטיפול רפואי הן בכלבים בהם קיימת התווית נגד ניתוח והן בכלבים בהם בוצעה הסרה לא מלאה של הגידול. בתורו, בתוך הטיפול הרפואי אנו מבחינים בין שני מצבים:

  • טיפול במשבר היפוגליקמי חריף: זהו מצב חירום בו החיות סובלות משבר עוויתי. במקרים אלו, על המטפלים להיות מודעים ולפעול במהירות, שפשוף תמיסה מתוקה (כגון ריבה או דבש) לתוך חלל הפה לרירית הפה יש את היכולת לספוג במהירות את הגלוקוז הכלול במזונות אלו, ובכך לפתור את המשבר העוויתי תוך כ-30-120 שניות.
  • טיפול בהיפוגליקמיה כרונית או מתמשכת: מטרת חלק זה של הטיפול היא להקל על התסמינים הנובעים מהיפוגליקמיה ולמנוע את התרחשותם של משברים חריפים. אין להשתמש בפרוטוקולים של כימותרפיה, מכיוון שכולם גורמים לתופעות לוואי חמורות. לכן, הטיפול הרפואי צריך להיות מכוון רק להגברת ספיגת הגלוקוז במעי ולהפחתת הפרשת האינסולין. באופן ספציפי, טיפול תזונתי צריך להתבצע עם ארוחות תכופות, הימנעות מתקופות של צום ממושך. מומלץ שילוב של מזון יבש ורטוב לצד פעילות גופנית קלה מאוד. יש להוסיף טיפול תרופתי לטיפול התזונתי, עם גלוקוקורטיקואידים או דיאזוקסיד.

תחזית לאינסולינומה בכלבים

למרבה הצער, הפרוגנוזה לאינסולינומה של כלבים שמורה עד ירודה, מכיוון שרוב הגידולים הללו הם ממאירים.

תוחלת החיים של כלבים עם אינסולינומה תלויה בטיפול שננקט:

  • בכלבים המקבלים טיפול רפואי בלבד: תוחלת החיים היא 12 חודשים.
  • בכלבים שעוברים טיפול כירורגי: שליש מת מסיבוכים תוך או לאחר ניתוח, שליש נוסף חי פחות מ-6 חודשים, ושליש הנותר עשויה להיות בעלת תוחלת חיים של 12 עד 14 חודשים.

מוּמלָץ: