לפעמים אנו עשויים להבין שהכלב שלנו הפסיק לנבוח, לא נובח טוב או, במקום לנבוח, משתעל, או אולי אפילו פולט נביחה אחרת, כמו צרוד. במאמר זה באתר שלנו אנו הולכים להסביר מדוע אפוניה מתרחשת, מהם הגורמים לה והפתרונות האפשריים כדי שנוכל לדעת מה לעשות מרגע שאנו חושדים שמשהו לא נשמע נכון בנביחות הרגילות של הכלב שלנו.
כמו תמיד, הווטרינר יהיה איש המקצוע שעליו לקבוע את האבחנה ולרשום את הטיפול המתאים ביותר. גלה למטה למה כלב לא נובח טוב:
איך כלב הופך צרוד?
לכלבים יש מיתרי הקול הממוקמים בגרון, במיוחד בגרון, מעל קנה הנשימה. הגרון מורכב מסחוס המוחזק יחד על ידי רצועות. מיתרי הקול של כלבים עבים, מה שמאפשר להם לנבוח חזק מאוד
הגרון מכוסה ברירית וחסרה ריסים (שערות שעוזרות לו לנוע בתוך הצינורות), ולכן הריר נוטה להישאר בו. בנוסף, זהו האזור הרגיש ביותר בכל הנוגע לשיעול. פשוט להעביר את היד על הגרון, אפשר לעורר את רפלקס הבליעה והשיעול, וזה מה שקורה כשלמשל כלב ברצועה מושך ברצועה.
הרגשות המיוצרות בגרון הן אלו שגורמות לכלב לצרוד או להפסיק לנבוח, שכן הן פתולוגיות הגורמות לצרידות איבוד מתקדם של היכולת לנבוח בנוסף, ניתן להבחין בחנק, סתימת פיות, בחילות ושיעול, במיוחד כאשר הכלב אוכל או שותה. לכן, בכל מצבי הגרון, מומלץ להחליף את הצווארון ברתמה
דַלֶקֶת הַגָרוֹן
מחלה זו מורכבת מ- דלקת ונפיחות של מיתרי הקול ורירית הגרון הסמוכה. נזהה אותו כי הוא גורם לצרידות, כלומר הכלב יהיה צרוד, וחוסר יכולת לנבוח. זה מתרחש בדרך כלל לאחר מאמץ קולי ניכר הנגרם מנביחות מוגזמות או שיעול.
שיעול זה יכול להיגרם מזיהומים בשקדים או בכל אזור אחר בגרון, גידולים או שיעול מלונה. לכן, לצורך ריפויו יש צורך טיפול בגורם הראשוני והווטרינר יהיה אחראי על אבחנתו ועל הסדרת הטיפול המתאים.
אם, לעומת זאת, דלקת הגרון נגרמה מנביחות מוגזמות, עלינו לפנות לייעוץ מיוחד מ- אתולוג או מ- מאלף הכלבים לעבוד על התנהגות זו או, אם ישים, להסיר את הגירוי שמפעיל את הנביחות המוגזמות.
שיתוק גרון
אבל לפעמים הכלב הפסיק לנבוח או שהוא צרוד בלי אפיזודה של נביחות או שיעול. במקרים אלו אנו יכולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם שיתוק גרון. הפרעה זו מופיעה ב- כלבים גריאטריים מגזעים גדולים וענקים כמו לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, סתר אירי או סן ברנרד. בגזעים כמו האסקי סיבירי או בול טרייר אנגלי, שיתוק זה מהווה פגם תורשתי.
התמונה הקלינית של מצב זה מורכבת מ התסמינים הבאים:
- נשמע דומה לשאגה בעת שאיפה במהלך ואחרי פעילות גופנית, שמתרחשת בסופו של דבר גם בזמן מנוחה.
- היחלשות הקליפה עד שהיא כמעט בלתי נשמעת.
- אם המחלה מתקדמת ללא טיפול, הנשימה הופכת רועשת ומאומצת.
- אי סובלנות לפעילות גופנית ככל שהתמונה הקלינית מתקדמת.
- התעלפות עלולה להתרחש עקב פגיעה בדרכי הנשימה, אפילו לגרום להתמוטטות שעלולה להוביל למוות של בעל החיים, ומכאן חשיבות הטיפול הווטרינרי.
הווטרינר שלנו יכול לאבחן מצב זה על ידי תצפית ישירה במיתרי הקול באמצעות לרינגוסקופ. מיתרי הקול יוצגו יחד באמצע, כאשר יש להפריד אותם. זה מצליח להצר את דרכי הנשימה בגובה הגרון וזו הסיבה שהכלב לא נובח טוב, צרוד או אפילו מפסיק לנבוח לחלוטין.הטיפול כולל ניתוח ולפעמים יש צורך להסיר את מיתרי הקול, שאיתם הכלב יפסיק לנבוח לצמיתות.
