חתולים הם בעלי חיים מרתקים, עם יכולות מרשימות לרוב, שבהם אנו מוצאים מינים מחזקים מאוד כמו אריות ונמרים ועד רכים כמו חתולי בית. כולם מקובצים במשפחת ה-Felidae, אשר בתורה מחולקת כיום לשתי תת-משפחות, Pantherinae ו-Felinae. הראשון כולל את מיני Panthera pardus, הידוע בכינויו הנמר, חיה זריזה למדי, צייד מצוין ובעל חושים מפותחים מאוד.
אז, כמה סוגי נמרים יש? למרות שהטקסונומיה שלו עדיין נחקרת, שמונה תת-מינים של החיה היפה הזו מוכרים, ובמאמר זה באתר שלנו נדבר על סוגי הנמרים האלה באופן כללי, המין שהוא מסווג כפגיע, אך ישנם תת-מינים בעלי קטגוריות מסוימות. אנו מזמינים אותך להמשיך לקרוא.
נמר אפריקני (Panthera pardus pardus)
זהו תת-המין הנומינלי של הקבוצה, כלומר היה הראשון שזוהה, אז המילה השלישית של השם הוא חזרה על השני. כפי שמעיד שמו, סוג זה של נמר אופייני לאפריקה, שם יש לו תפוצה רחבה, והוא גם אחד הנחקרים ביותר. היא צפויה להיות מסוגלת לאשר מחדש שבתוך אפריקה זה יהיה הסוג היחיד של נמר.
יש לו דימורפיזם מיני ברור כי זכרים גדולים מהנקבות.בממוצע הם שוקלים 60 ק"ג, אך יכולים להגיע עד 90 ק"ג, בעוד שהנקבות שוקלות סביב 40 ק"ג. לגבי האורך, זה בערך 2, 30 מטר. הצבע צהבהב, אם כי יכולים להיות לו גוונים ועוצמות שונות, והם מציגים את הכתמים בצורה של רוזטות שחורות האופייניות למין.
נמר ערבי (Panthera pardus nimr)
הנמר הערבי הוא הקטן מכל תת-המינים, עם זאת, הוא החתול הגדול ביותר בחצי האי ערב כולו. לרוע המזל, הוא נחשב על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) בסכנת הכחדה קריטית
לגוף יש את הרוזטות הנפוצות של המין, אך הצבע הצהוב יכול להשתנות מבהיר לעז. בממוצע, סוג זה של נמר נמדד 1.90 מטר במקרה של זכרים, שכן הנקבות קטנות יותר וגודלן 1.60 מטר.המשקל הוא 30 ק"ג אצל זכרים ו-20 ק"ג אצל נקבות.
נמר פרסי (Panthera pardus tulliana)
סוג זה של נמר יליד דרום מערב אסיה ונחשב לתת-המין הגדול מכולם הוא נחשב בסכנת הכחדה על ידי IUCN. הדיוקים הטקסונומיים עדיין נמצאים בדיון, עם זאת, מאז 2017 תת-המין של הנמר שזוהה כ-P. ע. ciscaucasica ו-P. ע. saxicolor.
מידותיו הן בסביבות 2.5 מטר מהראש ועד הזנב, וגובהו נע בין 0.45 ל-0.80 מטר. מבחינת מסת הגוף, הוא יכול להגיע ל-75 ק ג.
נמר הודי (Panthera pardus fusca)
מופץ ברחבי תת היבשת ההודית, אך נמצא גם בבורמה ובחלקים מסין. אורכם של זכרים בסביבות 1.30 עד 1.40 מ', לא כולל הזנב, שאורכו כ-0.7 עד 0.9 מ'. באשר למשקל, הוא נע בין 50 לכמעט 80 ק"ג. הנקבות מצידן, שהן קטנות יותר בגודלן ובמשקלן, נעות בין קצת יותר ממטר ועד ל-1.20 מ' אורך, עם זנבות באורך כמעט כמו הזכרים, ומשקל ממוצע של 31.5 ק"ג.
הפרווה הצהובה יכולה להשתנות בהתאם לאזור בין בהיר, חום או זהוב ואפילו אפרפר. למרות ש רוזטות קיימות ויוצרות דפוסים ייחודיים כמו בתת-המין הנמר האחר, בזה הם נוטים להיות גדולים, תכונה המייחדת אותם.
נמר סרי לנקה (Panthera pardus kotiya)
תת-המין נחשב בסכנת הכחדה בשנת 2008, אולם בשנת 2020 הוא השתנה ל- פגיע[1] למרות שה-IUCN עצמו מדווח על הבעיות החמורות איתה מתמודדת אוכלוסיית הנמר מסוג זה, ישנם הבדלים בהערכות שבוצעו, מה שקובע קריטריונים שונים. עם זאת, מוצע תצפית וניטור קבועים.
מחקרים ממשיכים להגדיר האם יש לשמור עליו כתת-מין משלו או להצטרף לנמר ההודי (P. p. fusca). הפרווה נוטה לצהוב אדמדם או דמוי נחושת והרוזטות השחורות קטנות יותר מאלו של סוגי נמרים אחרים. בממוצע, הנקבות מידות 1.8 מטר, כולל הזנב, ומשקלן כ-30 ק"ג; לזכרים, לעומת זאת, אורך ממוצע של 2 מטר ומשקל של 56 ק"ג.
נמר אינדוכיני (Panthera pardus delacouri)
תת-מין זה, הידוע גם בשם הנמר של דלאקור, נמצא בדרום מזרח אסיה ובדרום סין. הערכה שנערכה לאחרונה [2] סיווגה אותו כ- בסכנת הכחדה קריטית צבע המעיל הבסיסי הוא אדמדם או חלוד, אך מתבהר לצידי הגוף. תבנית הרוזטות מאוחדת, מה שבסופו של דבר נותן את הרעיון של כתמים שחורים גדולים, אבל הם ממש קטנים שמתחברים יחד.
דימורפיזם מיני נשמר, כאשר הזכרים גדולים מהנקבות. אלו שוקלים כ-50 ק"ג ומידותיהם 1.20 מ' בממוצע. הנקבות שוקלות בסביבות 25 ק"ג ומודדות קצת יותר ממטר.
נמר ג'אווה (Panthera pardus melas)
סוג זה של נמר יליד אינדונזיה, בג'אווה. לאחרונה הוא סווג על ידי IUCN [3] בסכנת הכחדה. צבע הפרווה זהוב, לעתים רחוקות צהוב בהיר, ויש לו רוזטות שחורות האופייניות למין. באשר למשקלו ולגודלו של נמר זה, אין נתונים מהימנים ומדויקים בהקשר זה, אולם הוא זוהה כ- תת-מין קטן, כנראה קצת יותר גדול מהנמר הערבי.
נמר צפון סין (Panthera pardus orientalis)
זה ידוע גם בשם נמר אמור ונחשב ש-P.ע. japonensis הוא תת-מין של זה. התפוצה כוללת את המזרח הרחוק הרוסי, חצי האי הקוריאני וצפון מזרח סין. זה נחשב בסכנת הכחדה קריטית במשך שנים
בהתאם לתקופת השנה, הפרווה משתנה בין צהוב בהיר או בהיר לאדמדם עז, עם הרוזטות הרגילות שבמקרה זה מרווחות יותר. הזכרים גדולים וכבדים יותר מהנקבות. אלה נמדדים בסביבות 2 מטרים ומשקלם בין 30 לכמעט 50 ק"ג. הנקבות נמדדות פחות מ-2 מטרים ומשקלן נע בין כ-25 ל-40 ק"ג.
נמרים שחורים
הם לא בדיוק סוג של נמר. ישנם כמה חתולים הידועים כפנתרים שחורים, עם זאת, אלה באמת מתכתבים עם נמרים ואפילו יגוארים (Panthera onca) שהם שחורים לחלוטין, אם כי יש להם גם הרוזטות האופייניות אך לא ניתן להבחין בהן בקלות.
אנשים אלו הושפעו ממוטציה רצסיבית גנטית הגורמת למצב המכונה מלניזם, שכן ייצור הפיגמנט מלנין עולה במידה ניכרת, ומכיוון שהיא אחראית לתת צבע לעור, במקרים אלו היא מכהה את החיה כולה. מוטציה זו מתבטאת בעיקר בתת-מינים החיים באזורים לחים ומיוערים, וזה יתרון להסוואה ולוויסות חום
זוהה שלמרות שהוא עשוי להיות קיים במספר סוגים של נמרים, וריאציה פנוטיפית זו שכיחה יותר בתת-המין הסיני והג'אווה, מקורם של פרטים מאוד מוזרים שממשיכים להתאים לאותו מין.
מצד שני, אנשים רבים מאמינים שהנמר האירופי קיים, אולם זהו תת-מין נכחד, כך שכרגע רק תת-המין שהוזכר בסעיפים הקודמים חיים.אם אתה רוצה להמשיך ללמוד על החיות המדהימות האלה, אל תחמיצו את המאמר הנוסף הזה: "ההבדלים בין ברדלס לנמר".
