דלקת פרקים היא תהליך דלקתי במפרקים הגורם לרוב לצליעה בבעלי חיים הסובלים ממנה. ישנם סוגים שונים של דלקות פרקים בכלבים, אך ללא קשר לסוג, אבחון מוקדם וטיפול מתאים יהיו חשובים כדי לשלוט במחלה ולמנוע נזק בלתי הפיך למפרק.
מהי דלקת פרקים אצל כלבים?
דלקת מפרקים מוגדרת כ- דלקת של המפרקים, במיוחד של סחוס המפרק והממברנה הסינוביאלי.
נזק ליסודות המפרק הללו יכול להיגרם על ידי גורם זיהומי, מתווכים דלקתיים או אנזימים פרוטאוליטיים המשתחררים על ידי תאים דלקתיים ותאי הסחוס המפרק והממברנה הסינוביאלית.
סוגי דלקת פרקים בכלבים
ניתן לסווג דלקת פרקים בכלבים לפי מספר קריטריונים:
- האטיולוגיה: זיהומיות או לא מדבקות. בתורם, הלא מדבקים מסווגים כשוחקים ולא שוחקים.
- סוג ה-exudate: סרוזי, פיבריני, סופורטיבי או לימפופלסמאטי.
- משך הזמן או הכרוניות: חריפה, תת-חריפה או כרונית.
- דרגת דלקת או חומרה: קלה, בינונית או חמורה.
כאשר מספר מפרקים מושפעים בו זמנית אנו מדברים על דלקת מפרקים.
סיבות לדלקת פרקים בכלבים
לא משנה אם מדובר בדלקת מפרקים זיהומית או לא זיהומית, ניתן לסווג אותן לפי הכרוניות וחומרת התהליך.
יש לציין שכאשר התהליך הדלקתי הופך לכרוני, נוצר נזק בלתי הפיך במפרק שמתקדם לניוון מפרקים, הנקרא דלקת מפרקים ניוונית או מחלת מפרקים ניוונית.
דלקת מפרקים זיהומית או ספטית
הגורמים הזיהומיים המעורבים הם בדרך כלל חיידקים או מיקופלזמות, אם כי עשויים להיות מעורבים גם וירוסים ופטריות. בדרך כלל פתוגנים מגיעים למפרק דרך הדם. בתדירות נמוכה יותר, הם מיוצרים על ידי חיסון ישיר של הגורם הסיבתי.למשל, עקב ניקור מפרק ללא כיבוד תנאי הסטריליות או עקב התפשטות תהליך זיהומי ברקמה המקיפה את המפרק.
דלקת מפרקים לא זיהומית
הם מאופיינים בהיותם תהליכים דלקתיים סטריליים, כלומר אין גורם זיהומי מעורב. בתורו, הם מסווגים לשני סוגים:
- Erosive: כפי שהשם מרמז, אלו הן דלקות פרקים שבהן מתרחשת שחיקה של הסחוס המפרק. אצל הכלב, דלקת המפרקים השחיקה פר אקסלנס היא דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בדרך כלל במפרקים הקרפליים, הטרסליים והמפרקים הבין-פלנגיים. בפתולוגיה זו נוצרים קומפלקסים חיסוניים (קשרי אנטיגן-נוגדנים) המופקדים במפרק, המעדיפים את הופעתה של תגובה דלקתית ויוצרים פציעות במבני המפרק.
- Non-erosie: במקרה זה, הסחוס המפרקי אינו מושפע.הם מתרחשים גם עם היווצרות והפקדה של קומפלקסים חיסוניים במפרק. הם נקשרו למחלות בתיווך חיסוני (כגון זאבת אדמנתית מערכתית), דלקת כרונית (דלקת אוזן, פיומטרה), לישמניאזיס וניאופלזמה.
סימנים קליניים של דלקת פרקים בכלבים
בכלבים הסובלים מדלקת פרקים אנו יכולים לראות סימנים קליניים שונים:
- צליעה או קלאודיקציה: זה נובע מהעובדה שהתהליך הדלקתי ברמת המפרק גורם לכאבים וחוסר תפקוד. בדרך כלל, צליעה מתחילה מתונה ולסירוגין אך הופכת בהדרגה לחמורה ותכופה יותר. יש לקחת בחשבון שצליעה עלולה להחמיר על ידי פעילות גופנית, לאחר תקופות ממושכות במנוחה ועל ידי שינויים במזג האוויר (בעיקר קר).
- הליכה חריגה: יש כלבים, במקום להראות צליעה ברורה, מראים הליכה נוקשה ומוגבלת.
- שינוי תנוחת הישיבה: בעיקר בדלקת פרקים המשפיעה על מפרק הברך או הקרסול.
- עיבוי של מפרקים מושפעים.
- במישוש, ניתן לזהות נפיחות, חום ו- קרפיטוס (רעשי לחיצה בעת גיוס המפרק). ייתכן אפילו שתהיה תגובה כואבת לטיפול.
- טווח התנועה של המפרק (או כיפוף/מתיחה, אבדוקציה/אדוקציה או סיבוב) עשוי להיותירידה עקב התפתחות פיברוזיס.
טיפול בדלקת פרקים בכלבים
הטיפול יהיה שונה בהתאם לסוג המסוים של דלקת פרקים.באופן כללי, דלקת מפרקים זיהומית תטופל ב- אנטיביוטיקה ושטיפות מפרקים, בעוד שדלקת מפרקים לא זיהומית, בהיותה תהליכים מתווכי מערכת החיסון, תטופל ב- תרופות מדכאות חיסוניות בנוסף, אם ידועה הסיבה העיקרית לדלקת מפרקים מתווכת חיסונית (לישמניאזיס, ניאופלזמה וכו'), יש לקבוע טיפול ספציפי לפתולוגיה האמורה.
ניתן להשלים טיפול ספציפי באנטיביוטיקה או בתרופות מדכאות חיסון עם טיפולים משלימים (משככי כאבים, משככי כאבים, תכשירי תזונה או פיזיותרפיה).
תרופות לטיפול בדלקת פרקים בכלבים
- אנטיביוטיקה: ניתנת הן מערכתית והן מקומית (תוך מפרקית). יהיה צורך לקחת דגימה של נוזל סינוביאלי, לבצע תרבית מיקרוביאלית ואנטיביוגרמה לבחירת אנטיביוטיקה יעילה נגד המיקרואורגניזם האחראי לדלקת פרקים.דרך מערכתית תינתן אנטיביוטיקה עם זלוף טוב ברמת המפרקים (פניצילינים, אוקסיטטרציקלינים, פלורוקינולונים, צפלוספורינים, כלורמפניקול ועוד) ובדרך תוך מפרקית תשמש אנטיביוטיקה שאינה מעוררת סינוביטיס כימית (פניצילין, גנטמיצין, לינקום דוקסיצילין). וכו').).
- תרופות מדכאות חיסון: פרדניזון, אזתיופרין, ציקלופוספמיד או לפלונומיד. המטרה היא לתת את התרופה במינון היעיל המינימלי כדי להפחית ככל האפשר את ההשפעות השליליות של הטיפול (הפרעות במערכת העיכול, אנמיה, לויקופניה, טרומבוציטופניה, רעילות בכבד, רעילות נפרוטוקסיות).
- אנטי דלקתיות: בעיקר תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כגון קרפרופן, מלוקסיקאם או פירוקוקסיב.
- משככי כאבים: כגון טרמדול או גבפנטין.
איך לעזור לכלב עם דלקת פרקים?
מעבר לטיפול הרפואי שנקבע על ידי הווטרינר שלך, אתה יכול לקחת בחשבון מספר גורמים שיעזרו למזער כאבי מפרקים אצל הכלב שלך:
- בקרת משקל: עודף משקל מפעיל לחץ נוסף על המפרקים שעלול להחמיר את המצב. לכן, שמירה על המשקל האידיאלי שלו תעזור למזער נזקים למפרקים.
- תרגיל גופני: פעילות גופנית קלה עד מתונה תעזור לשמור על טווחי תנועה וגמישות מפרקים. שחייה היא פעילות בעלת השפעה נמוכה המסייעת בשיפור מסת השריר מבלי להעמיס על המפרקים, כך שהיא יכולה להוות השלמה מצוינת במהלך טיפול בדלקת פרקים.
- תזונתיים: הם חומרים שהם חלק מהמזון ומספקים יתרונות בריאותיים. יש כאלה שאוהבים כונדרויטין סולפט, גלוקוזאמין סולפט, גלוקוזמין הידרוכלוריד, חומצות שומן אומגה 3 או ויטמין C עוזרים להגביל את הנזק למפרקים ולהפחית סימני דלקת פרקים אצל כלבים.
- Chondroprotectors: יש להם פעולה אנטי דלקתית איטית ומספקים חומרים מזינים להפחתת ניוון מפרקים.
- פיזיותרפיה: עיסוי, מתיחות או תרגילים לשמירה על טווחי תנועה.
תוחלת החיים של כלב עם דלקת פרקים
הפרוגנוזה של אדם עם דלקת פרקים יכולה להשתנות בהתאם למספר גורמים:
- גיל
- המפרק הפגוע
- מספר המפרקים הפגועים
- המיקרואורגניזם המבודד, במקרה של דלקת מפרקים זיהומית
- נוכחות של מחלות נלוות אחרות
- כמה מהר מתחילים טיפול
עלינו לזכור שדלקת פרקים, כשלעצמה, אינה מחלה קטלנית. עם זאת, זה עשוי להיראות קשור לפתולוגיות חמורות אחרות שעלולות להחמיר את הפרוגנוזה של החיה. בכל מקרה, ביצוע אבחון מוקדם וקביעת הטיפול המתאים יהיה מכריע בשליטה במחלה והארכת תוחלת החיים של כלב עם דלקת פרקים.
