עופות מים מהווים את אחד המרכיבים הבולטים והכריזמטיים ביותר של החי המאכלס אזורי ביצות. יש להם פלסטיות גבוהה יותר מבעלי חיים אחרים, למשל דגים, עם זאת, מינים מסוימים אינם מציגים התאמות לסביבה המימית ומשתמשים בסביבות אלו במהלך עונה אחת או מספר עונה של השנה כדי לבלות חלק מהסביבה שלהם מחזור ביולוגי, לקנן ולהתרבות, או להחלפת נוצות.מינים אחרים פיתחו התאמות אנטומיות ופיזיולוגיות המאפשרות להם להשתמש בצורה אופטימלית בסביבה מסוג זה ובכך תלויים בהם כמעט לחלוטין כדי להצליח לפתח את מחזור חייהם בהצלחה.
אם אתם רוצים להמשיך להכיר את עופות המים, המשיכו לקרוא את המאמר הזה באתר שלנו ואנו נספר לכם הכל על אותם, מהסוגים והתכונות שלהם, עד לשמותיהם ולדוגמאות שלהם.
סוגי עופות מים
כל הציפורים, כמו בעלי חוליות אחרים, זקוקות למים כדי לחיות. אבל כשאנחנו מתייחסים לעופות מים, אפשר לומר שהם מינים שעושים שימוש במערכות אקולוגיות מימיות לאורך כל חייהם או שלב במחזור החיים שלהם.
ציפורים אלו מגוונות מבחינת צורתן, גודלן והסתגלותן לסביבה המימית. ביניהם, אנו מוצאים מינים הנודדים, או שמנצלים את הסביבות המימיות הללו בחיפוש אחר מזון ואזורים להתרבות.
יש סיווג לעופות מים לפי סוגם והם:
- מימיים קפדניים: המאפיין העיקרי של קבוצה זו הוא נוכחותם של התאמות אנטומיות ופיזיולוגיות מסוימות כגון נוצות צפופות מאוד עמיד למים ברוב המקרים הודות לפעולת שומנים או אבקות המיוצרות על ידי בלוטות מיוחדות (קורמורנים), או אספקת דם לקויה של רגליהם (פינגווינים), שהטמפרטורה שלהם נשארת מתחת לזו של שאר הגוף, כדי למנוע כך חום אובדן במגע עם מים.
- לא רק מימיים או חצי מימיים: למרות שהם אינם מציגים התאמות אופייניות לחיים בסביבות מימיות כמו האחרים, מינים הם מקובצים כאן הקשורים לצמחייה המקיפה אדמות ביצות ומקווי מים וצריכים להיות בקרבתם כדי לפתח חלק מהמחזור שלהם או פעילויות מסוימות, כגון קינון או האכלה.
מאפיינים של עופות מים
עופות מים הם בעלי חוליות התלויים, במידה מסוימת, ב- אדמות ביצות או במקווי מים כדי להשלים חלק מהמחזור הביולוגי שלהם, ולכן מידת התלות בסביבות אלו משתנה בהתאם למין. ציפורים אלו ממלאות תפקידים אקולוגיים חשובים כצרכנים, ספקים של חומר אורגני וכמשנים של הסביבה הסובבת. מאידך, שטחי ביצות משמשים כאתרי קינון בהם יכולים אלפי פרטים להתרכז, לחסות וכמקור מזון לעופות מים.
למינים אלו מאפיינים ייחודיים להם, שכן הם הסתגלות לסביבה שלא כל הציפורים יכולות לגשת אליה. בין המאפיינים הייחודיים הללו ניתן למנות את הממברנות הבין-דיגיטליות, שעשויות להיות להן דרגות שונות של התפתחות בהתאם למין ולכסות לחלוטין את אצבעות הרגליים (שקנאים), רק את הבסיס שלהן. (ברווזים, אווזים ושחפים, למשל) או מתפתחים לכל אצבע בודדת (חלק מהגרבונים).
למינים אלה יש גם נוצות עמידות למים כהתאמה לשחייה, שכן רבים מהם צוללים או צוללים כדי למצוא את מזונם. לאחרים יש אצבעות וציפורניים ארוכות מאוד המאפשרות להם לנוע באזורים מוצפים ומשטחים רכים מבלי לשקוע (ג'קאנה). למינים כמו חסידות ואנפות יש רגליים ארוכות מאוד המאפשרות להם לחפש מזון במים רדודים מבלי להירטב את הנוצות. מאידך, גם התפתחות הכנפיים היא גורם מרכזי, שכן ישנם מינים שכנפיהם מותאמות כמשוטים לשחייה, וכן גופם הפתיל, כמו במקרה של פינגווינים.
צורת מקורם נכללת גם בין המאפיינים החשובים ביותר של עופות מים, שכן למינים מסוימים יש מקורים המאפשרים להם להאכיל באזורים מלאי מים או בוציים. לעופות החוף, למשל, יש מקור ארוך ודק שאיתו הם משתכשכים באזורים רדודים, ולמינים אחרים, כמו פלמינגו או ברווזים, יש מקור סינון.
נוכחותם של עופות מים מסוג זה או אחר באזור ביצה תלויה במידת הצמחייה הקיימת, בעונתיות שלה ובגודלה וצורתה.
שמות ודוגמאות של עופות מים
לאחר מכן, נראה כמה דוגמאות של עופות מים.
עופות מים ימיים
הם קבוצה של ציפורים הקשורות לים והחופים שלהם שם הם מחפשים את מזונם ומשאבים אחרים. ההתאמות המורפולוגיות שלהם מאפשרות להם לשחות, לצלול ולצלול בחיפוש אחר מזונם, בנוסף, לחלק מהמינים יש בלוטות מיוחדות כדי לסלק עודף מלח. זוהי קבוצה מגוונת הכוללת מינים שונים, החל מציפורים גדולות, כגון האלבטרוס המלכותי (Diomedea epomophora), עם כיסים גולריים כמו שקנאי מצוי (Pelecanus onocrotalus), סונבונים או סבובים, כמו סולה אדום-רגל (Sula). sula), למינים בינוניים וקטנים עם שטרות קטנים אך חזקים יותר, כגון שחף אצות (Larus dominicanus) ו-Storm-Petrel האירופי (Hydrobates pelagicus).
ברווזים וצוללנים
הנה מינים מקובצים המתמחים שחייה וצלילה, למשל ברווזים, כמו המולארד (Anas platyrhynchos), קורמורנים כמו הקורמורן המגלן (Phalacrocorax magellanicus) וענבים כמו הקורמורן שחור הצוואר (Podiceps nigricollis), מינים שהם גם צוללנים אוכלי עשב או אוכלי כל
ציפורים משכשכות
באופן כללי, הציפורים הללו מותאמות לסביבות מימיות, אבל מה שמבדיל אותן משאר עופות המים היא יכולתן ללכת במים(שכשוך), טכניקה שבה הם משתמשים כדי ללכוד את הדגים המהווים חלק ניכר מהתזונה שלהם.זה עושה זאת הודות לעובדה שיש להם רגליים ארוכות, צוואר ומקור. בתוך קבוצה זו נוכל למנות אנפות כמו אנפה אפורה (Ardea cinerea) וחסידות כמו אנפה אמריקאית (Ciconia maguari), למשל.
מַגָפַיִם
הם אלו המותאמים למגוון רחב של סביבות מימיות , כגון שטחי ביצה בהרים גבוהים, חופים חוליים או סלעיים, מנגרובים, בין היתר. הם ציפורים קטנות או בינוניות בעלות רגליים ארוכות, בעלות מקור רחב וקצר כמו פלובר הקטן (Charadrius dubius), או מוארכות ודקות, כמו אבוקט האנדים (Recurvirostra andina), אם למנות כמה.
מורנים, צלעות, צלעות וכדומה
רוב המינים האלה משתמשים בצמחייה הנמצאים בשולי אגמים, בריכות או גופי מים אחרים נמצאים בשפע היכן שהם יכולים להגן על עצמך ולחפש מזון הם מותאמים הן לשחייה, כמו במקרה של פקעת קודקוד מצוי (Fulica atra), והן ל הליכה לאורךשל צמחייה כגון ג'קאנה (Jacana jacana). לחברי קבוצה זו יש בדרך כלל גוף המאפשר להם לנוע בקלות דרך צמחייה צפופה.
דורסי מים ושלדגים
קבוצה זו מורכבת ממינים ש- אינם מימיים למהדרין ואין להם התאמות לשחייה, אבל באמצעות טכניקות שונות משתמשים באוויר טריפה כדי ללכוד את הטרף שלהם, שברוב המקרים הם דגים.דוגמאות לעופות אלו הן האוספרי (Pandion haliaetus) והשלדג הענק (Megaceryle torquata).
עופות מים אחרים
בדומה לקבוצה הקודמת, מינים אלה אינם מציגים הסתגלות לחיים בסביבות מימיות, אלא קשורים ל-v העידן המקיף את גופי המים, ומאיפה הם מקבלים את האוכל שלהם. הדובל האירופאי (Cinclus cinclus), למשל, הוא העובר היחיד (הכוונה לסדר Passeriformes) שהוא מימי למהדרין, מכיוון שיש לו נוצות צפופות ואטומות והתאמות פיזיולוגיות אחרות המאפשרות לו לצלול למשך מספר שניות באמצעות כנפיו. לתמרן מתחתיו.
