נסיעה ברכב היא פעילות נטועה עמוק בשגרה שלנו עבור בני אדם, ולכן חיוני להרגיל את הכלב שלנו לעשות זאת כראוי על מנת להמשיך בפעילות היום יומית שלנו בדרך כלל ולא לגרום לנו כל מניעה בנסיעה עם בעלי חיים. אבל מה אם כלבך בוכה במכונית או מפחד מזה ולא רוצה להיכנס?
במאמר זה באתר שלנו אנו הולכים לתת לכם כמה טיפים לכלבים מפחדים ממכוניות שיעזרו לכם כשיש לכם להתכונן לנסיעה עם חיית המחמד שלך וימנע מנסיעות ברכב להיות חוויה שלילית גם לך וגם לו.אז כשצריכים לקחת אותו לוטרינר או רוצים לבלות יום בהרים, יודעים להרגיע את הכלב לפני שמכניסים אותו לרכב ותוכלו לנסוע כרגיל.
למה כלב מפחד ממכוניות?
פחד מופיע כאשר הכלב תופס סכנה זהו רגש מסתגל המאפשר לו לשרוד בסביבה בה הוא חי. בשלב החיברות של הגור עלינו להציג לכלב שלנו את כל מה שהולך להימצא בשלב הבוגר שלו, אחרת, כשהסוציאליזציה מסתיימת ו יופיע, כלב יכול להגיב בצורה שלילית לדברים שהוא לא יודע, במקרה זה מכוניות.
מלבד הקשר לסוציאליזציה, אם אימצנו כלב בוגר או שהגבנו בצורה לא הולמת לביטויים הראשונים של פחד, עלינו לדעת סיבות אחרות שעלול לגרום לבעיה זו:
- חוסר חשיפה קבועה לרכב.
- חולה במכונית (כולל בחילות, הקאות, חרדות…).
- הכלב עבר חוויה טראומטית הקשורה למכוניות כולל דריסה, תאונת דרכים וכו'
- אי נוחות ברכב.
- הכלב נענש או נכנס בכוח לרכב.
- פחד מצליל המכונית (רעשים, רעידות, מהירות…).
- שיגוד לוטרינר, מלונה או מקלט וכו'
- סובל ממחלה גופנית שאינה קשורה.
- הזדקנות (תסמונת תפקוד קוגניטיבי).
הבדל בין פחד לפוביה
חשוב מאוד להיות ברור לגבי ההבדל בין פחד לפוביה, מכיוון שיהיה קשה מאוד לטפל בכלב שסובל מהתנאי השני. הכלב פועל בארבע דרכים כשהוא נחשף לגירוי הפחד: הוא מנסה לברוח, הוא מנסה לזוז, הוא נשאר דומם או נלחם. במקרה של הפוביה, הכלב מגיב בצורה לא פרופורציונלית ובלתי הגיונית לחלוטין ויכול להיכנס לפאניקה.
כדי למנוע מהכלב שלנו להתעצבן במכונית ולחוש חרדה בכל פעם שהוא צריך להיכנס, הוא צריך לחיות את הרגע הזה כ חוויה חיוביתמלבד לתגמל אותו בפינוקים בכל פעם שהוא נכנס לרכב לבד בלי עזרה או לתת לו לשחק עם המפוחלץ האהוב עליו, חשוב לא לקחת את הכלב לרכב רק כדי ללכת לווטרינר או כדי כל מקום אחר שעלול לגרום לפחד, שכן זה יגרום לכלב לשייך את הרכב כרגע שלפני חוויה שלילית ויהיה לו אפילו יותר קל לסבול מפוביה מכונית.
לכן רצוי להסיע את בעל החיים לפארק, לנוף הכפרי או לכל מקום אחר שנעים לכלב, כדי שיקשר אותו לרגע נעים ורגוע, וידע כי העובדה של כניסה לרכב לא אומרת שבהמשךהם יפגעו בך. דרך טובה להפוך את החוויה לחיובית עוד יותר ולהרגיע את הכלב בטיולים היא לטייל בה לפני ואחרי המסע שאנחנו הולכים לעשות. כך, בנוסף לכך שגרם לו להשקיע אנרגיות לפני הטיול כדי שיהיה רגוע יותר, הכלב יידע שיהיה לו טיול טוב אחר כך, משהו שהוא אוהב ושגורם לו הרבה יותר לא לפחד מהמכונית.
מטיילים עם הכלב בתור גור
כפי שכבר הזכרנו, כדי שכלב לא יפחד מהמכונית יש צורך להרגיל אותו מגיל צעירכדי שהוא יכיר את הסביבה ויראה בה משהו יותר מחיי היום-יום שלהם ולא כמשהו לא טבעי, כי כלב בוגר שמעולם לא טייל יש סיכוי גבוה יותר לסבול מפוביה לרכב מאשר כלב בוגר שכבר בשימוש לעשות זאת.
כחלק מהסוציאליזציה של הגור עם הסביבה, רצוי לערוך איתו טיולים של משכים שונים ומסוגים שונים, בין אם לבית קרוב משפחה, לפארק, להרים וכו'… נתחיל בנסיעות קצרות ולאחר מכן נגביר את משך הטיול ברכב לכלב (בהתחלה הטיולים לא יכולים לעלות על 10 דקות) כיוון שנראה שהכלב נוח ורגוע. עם כלבים בוגרים נשתמש באותה טכניקה, הגדל בהדרגה את משך הנסיעה במכונית. ברור שיהיה לנו קל יותר ללמד גור לא לפחד מנהיגה מאשר כלב בוגר, כפי שקורה בפקודות אילוף בסיסיות, אך למרות זאת, אסור לנו לאבד סבלנות ולהתמיד במטרה שלנו, תמיד מההתחלה. וחיזוק חיובי.
יחס של בני לוויה
ההתנהגות שלנו בעת טיול תקבע לחלוטין את הגישה של חיית המחמד שלנו, לכן חיוני להסכים עם הומור טוב, רגועים והתנהגו כרגיל כך שהכלב ישים לב למצב הנפשי שלנו ויידבק ממנו. אם אנחנו עצבניים, חסרי סבלנות, כועסים או נסערים כי הכלב לא רוצה להיכנס לרכב, הוא יתפוס את הגישה שלנו כי הוא יאמין שיש סכנה כלשהי ושהוא חייב להיות במתח, ואז זה יהיה בלתי אפשרי כדי שזה לא יילחץ ויהפוך אותנו למקרה.
כדי למנוע מהכלב לסבול מחרדות ברכב, עלינו להכין את כל הדרוש כדי לקחת אותו איתנו בצורה רגועה ורגועה, למרות שהטיול עצמו כבר יכול להיות מלחיץ עבור לָנוּ. לשם כך, לפני הנסיעה נתגמל את הכלב בפינוק או במנה טובה של חיבה כשנכנס לרכב, במיוחד אם הוא נכנס בעצמו.במהלך הטיול נשמור על יחס רגוע ושלו, ממש כאילו היינו בבית, נוכל אפילו לשבת לידו וללטף אותו תוך כדי הנסיעה נמשך כדי לשדר את השלווה הזו. ובתום הטיול רצוי לגמול אותו שוב במנה טובה של ליטופים, משחקים או פינוק כלשהו, כדי שהכלב יידע עד כמה הוא התנהג ברכב.
אם מכל סיבה שהיא הכלב מתעצבן ומתחיל להיות עצבני במכונית, מה שאנחנו אף פעם לא צריכים לעשות זה להתחיל לנחם וללטף אותו, כי אז מה שנעשה זה לחזק את הגישה הזו במקום להבין שזה לא נכון, הכלב יחשוב שההתנהגות הזו מתאימה לטיולים וטובה לנו
מה אם הבעיה היא סחרחורת?
אולי הסיבה העיקרית שהכלב שלכם מפחד מהמכונית היא שהוא חולה במחלת נסיעה. רעשים לא ידועים, תנועת הרכב והוצאתו מאזור הנוחות שלו יכולים לעורר חרדה וייסורים אצל החיה שלנו ולגרום לו להיכנס לפאניקה מהמכונית, לא בגלל הוא לא אוהב את הרכב או את היעד עצמו, אלא בגלל שעבורו זו חוויה מאוד שלילית ולא נעימה שכמובן, הוא ירצה להימנע ממנה בכל מחיר.
כדי למנוע מהכלב שלכם לחלות ברכב, במיוחד אם הנסיעה ארוכה ומלבד ציות לעצות בסעיפים הקודמים, יש צורך לא להאכיל אותו (אבל הוא יכול לשתות) כמה שעתיים או שלוש בערך לפני ביצוע המסע ועצרו לפחות כל שעה או שעתיים כדי שהכלב למתוח את רגליו, להקל על עצמו ולהרטיב במים (בדיוק כפי שהם ממליצים לנו). כמו כן, עצם הכניסה במנשא פירושה שהכלב לא מקבל כל כך סחרחורת. זה חייב להיות ממוקד קדימה או בלי שהכלב יראה כלום.
אם זה לא עובד והכלב ממשיך לחלות במחלת ים בגלל שהוא נוטה לזה, הדבר האידיאלי הוא ללכת לווטרינר המהימן שלך כדי שיירשמו כדורים למחלת יםכדורים אלו יעזרו להרגיע את הכלב במהלך הטיול ובכך ימנעו ממנו לעבור זמן רע וגם לכם. ישנם שני סוגים של גלולות:
- טבליות Cerinia (מונעת הקאות אבל לא סחרחורת, זה כמו פריימר).
- Calmivet (לא מומלץ כי זה מרגיע שרירים, ומה שקורה זה שהכלב לא יכול לזוז אבל מודע למה שקורה ורמות החרדה שלו עלולות להרקיע שחקים).
מצב תקין של הרכב
אחד האמצעים החיוניים כדי שהכלב החושש מהרכב יוכל לנסוע איתנו ברוגע הוא הכנה מספקת של הרכב לכל אירוע. על פי תקנות הכנסת כלב לרכב, חובה בעל החיים להיות מופרד פיזית על ידי מחסום המפריד בינו לבין הנהג כך שלא יוכל להסיח את דעתו או לגרום לכל תאונה.
לכן אם הכלב גדול, נצטרך להתקין רשת הפרדה שמחלקה את חזית הרכב ומאחורי ולהוביל את החיה קשורה מיוחד רתמהלכלי רכב (כאילו זו החגורה שלנו) כדי שלא תתנדנד יותר מדי במהלך הנסיעה, תמיד מניחים שמיכה או בד על המושבים כדי שהחיה תהיה נוחה, תוכל להשתרע ולישון מתי שהוא רוצה, ולדרוך, לא ללכלך את האוטו. מצד שני, אם הכלב קטן יותר, נוכל לקחת אותו במנשא מנשא מאושר שימנע ממנו לזוז יותר מדי במהלך הטיול ולהסתחרר פחות. בקלות.