אין ספק שאתם חובבי חתולים הופתעתם אי פעם ללטף את החתול שלכם, ושימו לב פצעונים קטנים על העור אתם יכולים שלא הייתם רוצים אפילו שמתם לב, או בהזדמנויות אחרות, המראה שלו כל כך ברור ומדאיג עד שהוא לקח אותך לוטרינר.
במאמר זה באתר שלנו, ננסה לסכם בצורה פשוטה את מקור דלקת עור מיליארית חתולית, התסמינים ש מתנות והטיפול שיש לבצע, מלבד עצות אחרות, המשיכו לקרוא:
מהי בעצם דרמטיטיס מיליארית חתולית?
דרמטיטיס מיליארי היא תופעה שכיחה סימן לפתולוגיות רבות כדי להשוות זאת, זה שווה ערך לאמירה שלאדם יש "לְהִשְׁתַעֵל". מקור השיעול יכול להיות מרובה ואולי אפילו לא קשור למערכת הנשימה, אותו דבר קורה עם דרמטיטיס מיליארית חתולית.
המונחים "דרמטיטיס מיליארית" מתייחסים להופעה על עור החתול של מספר משתנה של פצעונים וקרום כלומר, זה היא פריחה בעור, הנפוצה בעיקר בראש, בצוואר ובגב, אך היא גם די שכיחה בבטן ונוכל לראות אותה בעת שעווה באזור זה.
בדרך כלל יש הרבה והם קטנים, ולכן משתמשים במילה "צבאי". למרות שלא הבנו את זה (מכיוון שהחתול יכול לחיות בחוץ) זה כמעט תמיד מלווה בגרד (גירוד), שלמעשה אחראי ישירות להופעת הפריחה הזו.
הגורמים הנפוצים ביותר לדלקת עור מיליארית:
- טפילים (קרדית אוזניים, קרדית נוטואדרית, כינים…)
- דלקת עור אלרגיה לעקיצת פרעושים (DAPP)
- אטופיק דרמטיטיס (ניתן להגדיר כאלרגיה כללית, מקרדית אבק ועד אבקה, כולל חומרים שונים)
- אלרגיות למזון (אלרגיה לכל רכיב של מזון)
טפילים חיצוניים כגורם
הדבר הנפוץ ביותר הוא שלחתול שלנו יש טפיל שגורם ל- גרד, ושריטות גורמות לפריחה שאנו מכירים כדרמטיטיס מיליארית. להלן סיכום קצר של הנפוצים ביותר:
- קרדית האוזניים (Otodectes cynotis): קרדית הלבקן הקטנה הזו חיה באוזניים של חתולים, וגורמת לגירוד גדול בפעילותכם. בדרך כלל היא גורמת להופעת דלקת עור מיליארית על הצוואר וסביב הפינה, אפילו באזור העורף.
- Notohedral mange mite (Notoedres cati): בת דודה של קרדית האנוס הסרקופטית של הכלב, אבל בגרסה חתולית. לעתים קרובות הם קוראים לזה "קרדית הגרדת של הראש", שכן בשלבים הראשוניים לרוב רואים את הנגעים באוזניים, בעור הצוואר, במישור האף… העור מתעבה במידה ניכרת עקב גירוד מתמשך. אתה יכול לקבל מידע נוסף על מחלה זו במאמר באתר שלנו על אבא בחתולים.
- כינים: נפוץ מאוד לראות אותן במושבות של חתולים. הנשיכה שלהם (הם ניזונים מדם), גורמת שוב לגירוד שהחתול מנסה להרגיע עם גירוד… ומשם, עולה הפריחה שאנו מתייחסים אליה כאל דרמטיטיס מיליארית.
איזה טיפול על החתול לעקוב?
טפילים חיצוניים אלה מגיבים למריחה של selamectin באופן מקומי (על עור לא פגום), או מערכתית (לדוגמה, איברמקטין תת עורי). כיום אנו מוצאים בשוק לא מעט פיפטות המכילות סלמקטין וגם תכשירי אוזניים למריחה ישירות על האוזניים על בסיס איברמקטין.
כן, כמו כמעט בכל טיפולי קוטל שוטים, יש לחזור על כך לאחר 14 יום, ואולי אפילו יהיה צורך במנה שלישית. במקרה של כינים, פיפרוניל שנמרח מספר פעמים מעת לעת בדרך כלל יעיל למדי.
אלרגיה לעקיצות פרעושים כגורם
אחת האלרגיות השכיחות ביותר, המולידה דרמטיטיס מיליארי, היא אלרגיה לעקיצות פרעושים.טפילים אלו מזריקים נוגד קרישה על מנת למצוץ את דם החתול, ומספר לא מבוטל של חתולים אלרגיים אליו.
גם לאחר שכל הפרעושים חוסלו, האלרגן הזה ממשיך להיות נוכח בגוף החתול במשך ימים, ולגרום לגרד למרות שהאחראים חוסלו (במציאות פרעוש בודד כבר משמש לעורר את תהליך אם החתול אלרגי, אבל ככל שיש יותר פרעושים, דרמטיטיס מיליארי חמור יותר כמעט תמיד.
הטיפול באלרגיה לעקיצות פרעושים כגורם לדרמטיטיס מיליארי הוא די פשוט: עלינו להדביר את הפרעושים. ישנן פיפטות יעילות הדוחות את החרק לפני שהוא יכול להאכיל.
אטופיק דרמטיטיס כגורם
זה מורכב להגדיר אטופיה. נתייחס לזה כתהליך שבו החתול אלרגי לדברים שונים וזה יוצר את הגירוד הבלתי נמנע, הקשור להופעת אותם גלדים ו פצעונים שאנו קוראים לזה דרמטיטיס מיליארי.
הטיפול בו הוא כמעט מורכב יותר מאבחון או הגדרתו, יש צורך לפנות לטיפול בקורטיקוסטרואידים ובטיפולים משלימים אחרים שעוזרים, למרות שהם לא עושים הרבה לבד), כגון חומצות שומן רב בלתי רוויות.
אלרגיות למזון כגורם
אתה רואה את זה לעתים קרובות יותר ויותר, אבל אולי זה בגלל שאכפת לנו יותר ויותר מהחתולים שלנו ומטפלים בדברים שלא שמנו לב אליהם קודם.
פעמים רבות אין זכר לפרעושים או לטפילים, אבל החתול שלנו מתגרד ללא הרף, וגורם לאותה דלקת עור צבאית, אשר כמו ב במקרים קודמים, זה יכול להזדהם ולהוביל לזיהום חמור יותר או פחות.
זה לא כלל, אבל הגירוד מופיע בדרך כלל בחלק הקדמי (הראש והצוואר) ועם הזמן הוא נוטה להכלל. זה מתסכל, כי הרבה פעמים מנסים טיפול בקורטיקוסטרואידים אבל זה לא נותן את התוצאה המצופה. ייתכן שיהיו פחות שריטות במשך כמה ימים, אך אין שיפור ברור. עד שהתזונה הקודמת שהחתול עבר בוטלה לחלוטין, ומשתדלים לשמור עליה במשך 4-5 שבועות עם האכלה היפואלרגני ומים, אך ורק.
בשבוע השני נבחין שהדרמטיטיס המיליארי נסוג, הגרד מתון יותר, ובשבוע הרביעי הוא כמעט נעלם. החזרת הדיאטה הקודמת כדי לבדוק שבעוד יומיים החתול מתגרד שוב היא הדרך הנחרצת לאבחן זאת, אבל כמעט אף וטרינר לא רואה בכך צורך.
סיבות רבות אחרות לדלקת עור מיליארית בחתולים (פיודרמה, כלומר דלקות עור שטחיות, מחלות אוטואימוניות בעלות שמות קשים, טפילים חיצוניים נוספים מלבד אלו שהוזכרו וכו') אך הכוונה של מאמר זה בנושא האתר שלנו הוא להדגיש שדלקת עור מיליארית היא פשוט סימפטום נפוץ לאינספור גורמים, ושעד שהסיבה תבוטל, דרמטיטיס לא תיעלם.
