אם הכלב שלך בהריון וכבר קראת הכל על הריון אצל הכלב ועל הבעיות האפשריות בלידה של הכלב, אתה צריך לדעת הכל על החייאת גורים שזה עתה נולדו במאמר זה אנו הולכים לספר לכם כיצד לעזור לכלבכם ולגורים החדשים שלה אם מתעוררת בעיה רצינית.
אם החלטנו לגדל ולמסור את הכלבה בבית, ייתכן ונגלה שעלינו להתערב כאשר מתרחשת בעיה במהלך הלידה, בין היתר קיימת האפשרות שהכלב שלנו לא יודע כיצד לפעול בצורה בטוחה מאוד או שמדובר בניתוח קיסרי ולכן הכלבה לא יכולה לטפל בגורים שלה מיד עם לידתם.המשך לקרוא ולגלות כיצד לתקן בעיות אלה במאמר זה באתר שלנו.
איך לבצע החייאת יילודים?
כשהכלבה שלנו לא מוכנה לבצע את ההליך כדי לעזור לגורים שלה לנשום בפעם הראשונה, עלינו לעשות זאת בעצמנו. כמו תמיד, אנו זוכרים שמקרים אלו נמצאים בפיקוח טוב יותר של וטרינר. הרעיון הבסיסי הוא לעשות את מה שהאם עושה בטבע וזה לעורר את הנשימה אצל הגורים על ידי עיסוי, ניקוי וחימום שלהם.
השלבים לביצוע כדי לעזור לגורים שלנו לנשום בפעם הראשונה הם כדלקמן:
- שחררו את הגור ממעטפת העובר. שוברים את השקית עם האצבעות או מספריים עם קצה קהה והסר בזהירות את הגור.
- חותכים את חבל הטבור באזור ההיצרות.עלינו להניח מהדק מיוחד או חוט משי בחבל הטבור בין הבטן של הגור לנקודה בה אנו הולכים לחתוך אותו. כאשר העניבה כבר מאובטחת, נחתוך ונסיר את השאריות, נשאיר את המהדק לכמה שניות או כמה דקות כדי להבטיח את קרישת הפצע.
- נקה ונקה את דרכי הנשימה עם נורת חוקן, נורת יניקה, מזרק או על ידי ניעור נכון של הגור הפוך כפי שיוסבר מאוחר יותר.
- לעורר את ההשראה הראשונה על ידי שפשוף כלוב הצלעות. עם מגבת נשפשף במהירות את בית החזה של הגור כדי לעורר את הנשימה בדיוק כפי שהאם הייתה עושה עם הלשון והחוטם שלה.
- אם אין תגובה מיידית, עלינו לתת טיפות של חומר ממריץ נשימתי עם, למשל, בסיס דוקסאפרם על הלשון ו/או בחללי האף.
- אם עדיין אין לנו תגובה מהגור, נבצע תנועות חלופיות של נדנוד למעלה ולמטה, אשר מותחות ודוחסות את הסרעפת.
- לעסות את אזור החריץ בין הנחיריים הנקרא פילטרום כדי לעורר נשימה.
- לבסוף, אם כל השאר לא עבד או שאנחנו חושדים בקשיי נשימה שאנחנו כבר יכולים לשמוע, נעשה החייאה עם חמצן. אנחנו יכולים לעשות זאת עם מכונה או בעצמנו על ידי הקפת הפה של הגור בפה שלנו ונשוף בזהירות שאיפות אוויר קטנות, תוך התחשבות שהריאות שלו קטנות מאוד. בנוסף, עלינו לבצע עיסוי קטן על ידי לחיצה על אזור הלב, אותו נמצא בצד שמאל של בית החזה, בכמה אצבעות וללא הפעלת לחץ גדול, תוך מודעות לגודלו הזעיר ושבריריותו של הגור הנולד..
לאחר שהגור שזה עתה נולד נושם עלינו להמשיך ולדאוג לשלומו ולפני החזרתו לאימו נעשה את הפעולות הבאות:
- לייבש את הגור היטב במגבות בעדינות, לעסות אותו ולשמור אותו תמיד בטמפרטורה שבין 32-36 מעלות צלזיוס.
- לחטא את חבל הטבור עם פובידון-יוד.
- גרמו לגור לינוק את הקולוסטרום של אמו בהקדם האפשרי. קולוסטרום הוא חלב האם הראשון המספק את כל הנוגדנים הדרושים לך באותו זמן, בנוסף לתזונה בסיסית וחיונית עם אחוז שומן גבוה.
איך לבצע פינוי נתיב אוויר וריקון נכון?
זה משהו מאוד עדין ועלינו להיזהר מאוד לא לפגוע בגור במהלך ההליך. כפי שהערנו בעבר, נצטרך כמה חומר כמו:
- מזרק, נורת חוקן או נורת יניקה כדי לשאוב את מי השפיר שנותרו בדרכי הנשימה.
- נייר ומגבות, לניקוי וייבוש הגור, במיוחד את חוטמו.
- כפפות לטקס לשמירה על היגיינה נאותה ומניעת בעיות עבור הגור.
נעקוב אחר השלבים הבאים עם הרעיון לשחרר את דרכי הנשימה משאריות מי שפיר כך ש הגור שלנו יתחיל לנשום בעצמו:
נקה את הראש והחוטם של הגור בנייר או מגבת בזהירות רבה. בנוסף לעיסוי בית החזה בזמן שאנו מנקים אותו כדי לעורר נשימה
באמצעות אחד מהחומרים הנ"ל לשאוב נוזלים, פותחים מעט את הפה של הגור ומכניסים את המזרק או האגס ומוציאים את הנוזל. נעשה את אותו הדבר עם שני הנחיריים, וננסה לנקות את כל דרכי הנשימה בהקדם האפשרי. נחזור על התהליך עד שנראה שבבירור לא נותרו שאריות נוזלים בדרכי הנשימה של הגור שלנו ושהוא נושם נכון
אם עדיין רואים שיש קשיים לגור להתחיל לנשום, כדאי להחזיק אותו בחוזקה בידיים, אם אפשר עטוף במגבת קטנה עם הראש החוצה, להחזיק את ראשו היטב בין את האצבעות שלנו וננער אותו בזהירות כלפי מטה מתוך מחשבה להזיז את הנוזל הנותר שעלול להישאר במסלולים שייצא בהדרגה ויהיה לנו קל יותר למצוץ אותו עם המזרק או האגס אם לגור יש לא הצליח לסיים להסיר אותו בעצמו עם התמרון הזה
נמשיך לנקות היטב את החוטם ואת השאריות שיוצאות ונמשיך גם לעסות את החזה של הגור ובכך לעורר נשימה טובה ולעזור להעלאת הטמפרטורה
קודם כל אחריות
עדיף שכל זה יבוצע ישירות על ידי הווטרינר המהימן שלנו ובמידת האפשר במרפאתו במקום בבית. בנוסף, אנחנו רוצים לזכור מהאתר שלנו את האחריות להביא עוד גורים לעולם.
עלינו להיות ברורים מאוד לגורל מכובד ואחראי לגורים האלה לפני שנעודד את הכלב שלנו להיכנס להריון. אם זה לא המקרה, עדיף שלא נצא להרפתקה זו ובכך נמנע מסבל ובעיות.
עלינו גם לחשוב שיכול להיות שמסיבות שונות, כמו חוסר תרגול, אינסטינקט אימהי לא גבוה במיוחד, אי התמודדות עם מספר הגורים ועוד בעיות שונות, הכלב שלנו לא לטפל בכל הגורים כי זה יהיה הכרחי עבורם כדי להתקדם. ואז נצטרך לדאוג להם בעצמנו עם כל המשתמע מכך, ובעיקר אחריות גדולה.
אנו ממליצים שכדי להציע את הטוב ביותר לגורים החדשים שלכםתקרא מאמרים אחרים שתמצא בדף אינטרנט זה כגון כמו למשל, איך להאכיל גור שזה עתה נולד, איך ליצור קשר סוציאלי נכון לגור, לברר על שיני כלבים של גור, איך לאמן גור להקל על עצמו מחוץ לבית ובכלל, הכל על טיפול בגורים.
