יש לעבוד על הטיפול בכלב משלב הגור שלו, אחרת עלולות להיווצר בעיות התנהגות בעת ליטוף אותו, כאשר זרים ניגשים אליו, אצל הווטרינר ואפילו על ידי המשפחה עצמה. עם זאת, עלינו להבדיל בין המקרים שבהם מעולם לא טיפלו בכלב מאלה שבהם ראינו שינוי בהתנהגות.
במאמר זה באתר שלנו נסביר מדוע זה קורה ו מה לעשות כשכלב לא נותן לך לגעתעקוב אחר העצה שלנו ואל תשכח ללכת לאתולוג או מחנך כלבים אם בעיה זו חמורה מכדי לנסות לפתור אותה בעצמך, אל תשכח אותה.
למה כלב לא מרשה לגעת בעצמו?
כפי שהסברנו בהקדמה, הטיפול בכלב צריך להתחיל כשהוא עדיין גור, בשלב החיברות שלו, כדי שיתרגל כמו שצריך למגע חברתי ולקבלת ליטופים ממשפחתו האנושית. אחרת, בשלב הבוגר שלו הכלב עלול לפרש את המניפולציה כ פלישה למרחב האישי שלו, ולהגיב בשתי דרכים: בריחה או תקיפה.
גורמים נוספים שיכולים לגרום למצב זה הם גמילה מוקדמת של הגור, שסובל מ- כואב מחלה (שאולי נרפאה ואולי לא) ואפילו עקב למידה אם לא טיפלנו נכון בכלב (כואב, למשל) או באופן שנראה לו לא נעים, הוא עלול להתחיל לדחות מגע חברתי, דבר שמחזק את עצמו כשהוא בורח או מנסה לתקוף אותנו.
הגורם השכיח ביותר לבעיה זו הוא שעברה חוויה טראומטית, בין אם זה עם הוטרינר, הילדים או אפילו חיות מחמד. בני משפחה משלהם, שעשו זאת מבלי ששימו לב.
הכלב אינו מרשה לעצמו לגעת בחלקי הגוף
יכול לקרות גם שכלב מנסה למנוע מאיתנו לגעת בחלקים מסוימים בגופו, כמו רגליו, ראשו, אוזניו או זנבו. במקרים אלו עלינו לוודא שהכלב שלנו לא סובל בבעיה בריאותית שגורמת לדחייה.
פנייה ל וטרינר לפני תחילת הטיפול תהיה חיונית כדי לוודא שהשינוי בהתנהגות שלו אינו נובע ממחלה אפשרית. דיספלזיה של מפרק הירך, קרדית באוזני הכלב או עגינה של הזנב (תרגול שאסור לעשות) הם הגורמים השכיחים ביותר שיכולים לגרום לכאב.
בואו נזכור גם שאם המחלה הייתה חוויה טראומטית עבור הכלב, הוא יכול להמשיך להגיב בצורה שלילית גם כשהוא מפסיק לסבול מכאב, פשוט בגלל הזיכרון. במיוחד אם הוא אגרסיבי, אנו ממליצים להרגיל את הכלב ללוע על מנת להגיע למרכז הווטרינרי. כדאי שנעבוד על התרגיל הזה כמה שבועות לפני היציאה, כדי שהוא לא ייתפס בצורה שלילית.
מה לעשות כשכלב לא נותן לך לגעת?
נתחיל בזיהוי האותות הרגיעים של הכלב, כלומר פירוש שפת הגוף של החבר הכי טוב שלנו. ככלל, נמנע ממגע איתו כשהוא מפנה את ראשו, מפנה אלינו את הגב או מלקק את שפתיו בעצבנות, וגם לא נלטף אותו אם הוא נראה משותק, מאמץ תנוחות מפחידות (אוזניים לאחור, זנב בין הרגליים וגישה מתגוננת).עלינו להבין שהוא מדבר אלינו כל הזמן, ולכן עלינו ללמוד לפרש אותו ולכבד אותו. כמו כן, עלינו להימנע מקפיצה על הכלב (להישען עליו), להפנות אותו לפינה או לבהות בו בהתרסה.
להפך, עלינו לנסות לגרום לכלב שלנו להתקרב אלינו, תמיד בלי להכריח אותו, באמצעות פרסים, צעצועים ושימוש בקול גבוה ומתוק מאוד. ואז נתגמל את הגישה עם פינוקים טעימים (לדוגמה, עם פיסות פרנקפורטר ללא מלח) או במה שאתם הכי אוהבים. הרעיון של התהליך הזה הוא לנסות לגרום לו להיפתח אלינו לאט לאט ולחפש לעצמו מגע פיזי.
זהו תהליך שיכול לקחת כמה שבועות, אפילו חודשים, אבל יהיו מקרים ספציפיים שבהם לכלב ייקח הרבה יותר זמן להראות כל סוג של גישה. עלינו להיות סבלניים ו להמשיך לחזק ולהקל על כל צעד שהכלב שלנו עושה לקראתנו.אל תשכחו שאם תענישו אותו אחר כך מכל סיבה ובצורה לא הולמת, במיוחד בהיותו קרוב, הכלב שלכם עלול לפחד שוב והתהליך שעשיתם עד כה לא יעזור. כדאי לנסות ליצור קשר חזק עם הכלב שלכם שלא יישבר, בשום פנים ואופן.
ברגע שהכלב שלך מתחיל להתקרב או לתת לעצמו לגעת בחלקים מסוימים בגוף, אל תיבהל ותהיה פולשני, עליך לנסות לבצע פרוגרסיבי processושהכלב יכול "לחכות", למשל, אפשר להתחיל בנגיעה בלחיים או בגוף ולעבוד עד לקצה הגוף, תמיד לאט לאט.
במהלך כל התהליך הזה נוודא שהכלב שלנו לא יסבול מניסיון שעלול להרוס את התהליך, כמו ילד שמושך בזנבו או זר שמנסה ללטף אותו היכן שאסור לו. אנחנו חייבים להיות מהירים יותר ולהימנע מהר מהמצבים האלה עם "בבקשה אל תתקרב אליי, הכלב שלי נושך", גם אם זה לא נכון.
בריאות והעשרה
במקביל שאנו מקדמים את הגישה והטיפול של הכלב, עלינו להעניק לכלב שלנו טיפול נוסף ש יעזור לנו להתקדם בתהליך הזה אלו טיפים בסיסיים, אבל לפעמים אנחנו יכולים להתעלם מהם:
- צור שגרה מסומנת של טיולים וארוחות, תמיד באותו הזמן, שעוזרת לכלב להשיג יכולת חיזוי וליהנות מאמון רב יותר לָנוּ.
- תציעו לו טיולים איכותיים, לאפשר לו לרחרח כל מיני צמחים ושתן (אל דאגה, אם הוא עבר את החיסון לוח הזמנים לא חייב להיות חולה), כמו גם לאפשר לו לקיים אינטראקציה עם כלבים אחרים במידת האפשר.
- תרגל פעילות גופנית עם הכלב שלך, למשל לעשות קורס זריזות מאולתר קצר בפארק או ללכת לים או להר לשרוף אֵנֶרְגִיָה.
- צור אזור בטוח לכלב שלך, כלומר "קן" בו הוא יכול למצוא מחסה מתי שהוא רוצה. זה חייב להיות רחוק מכל אזור מעבר ויכול להיות קופסת קרטון פשוטה. במקום הזה אסור להפריע לכלב שלך.
- למדו את הכלב שלכם תרגילים, גם אם הם צייתנות בסיסית. לימוד פקודות שונות באמצעות חיזוק חיובי יהיה טוב מאוד כדי לשפר את הקשר שלך.
- עוררו אותו נפשית באמצעות צעצועים כמו הקונג או צעצועים אינטראקטיביים המשפרים את ההתנהגות החקרנית של הכלב.
- תציע לו הרבה חיבה ותשמור עליו, גם אם אתה לא יכול לגעת בו, הוא יבין.
הכלב שלי עדיין לא מרשה לגעת בעצמו
אם למרות ביצוע העצות שנתנו לך לעיל, הכלב שלך עדיין לא יאפשר לטפל בעצמו, זה הזמן לכי למומחה: מחנך כלבים, אתולוג או מאמן, תמיד חיובי.
המומחה הנבחר יעזור לנו לעבוד מפגשי שינוי התנהגות מבוקרים כך שהכלב שלנו ילמד להתייחס באופן חיובי לאנשים ולמגע פיזי.
