חתול הסיאמי מגיע מהממלכה העתיקה של סיאם, תאילנד של ימינו. זה היה משנת 1880 כשהחל להיות משווק במשלוחים לבריטניה ולאחר מכן לארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-20, החתול הסיאמי החל לצבור בולטות, ונבחר על ידי מגדלים ושופטים רבים כחברים בתחרויות יופי.
מצאנו שני סוגים של חתול סיאמי:
- החתול הסיאמי המודרני או סיאמי הוא זן של החתול הסיאמי שהופיע בשנת 2001 בו מחפשים סגנון עדין יותר, מוארך ומזרחית. התכונות מסומנות ובולטות. זה הסוג הכי נפוץ בתחרויות יופי.
- החתול הסיאמי המסורתי או תאילנדי זה כנראה הידוע ביותר. מבנהו אופייני לחתול נפוץ המציג את הצבעים האופייניים והמקוריים של החתול הסיאמי המסורתי.
שני הזנים מאופיינים בערכת הצבעים המחודדת האופיינית להם, הצבע הכהה שבו טמפרטורת הגוף נמוכה יותר (גפיים, זנב, פנים ואוזניים) המנוגד לשאר גווני הגוף של החתול.
מראה חיצוני
- החתול הסיאמי מציג גובה בינוני עם גוף מזרחי ומאופיין בהיותו דקיק, מסוגנן, גמיש מאוד ושרירי.יותר ויותר ניסיונות נעשים לשפר תכונות מסוג זה. המשקל משתנה בין זכרים ונקבות מכיוון שהם בסביבות 2.5 או 3 ק"ג בעוד שזכרים שוקלים בדרך כלל בין 3.5 ל-5.5 ק"ג. נקודת שוקולד (חום בהיר), נקודה כחולה (אפור כהה), נקודה לילך (אפור בהיר), נקודה אדומה (כתום כהה), נקודת שמנת (כתום בהיר או שמנת), קינמון, פאון או לבן.
- החתול התאילנדי למרות שהוא עדיין מציג תכונות דק ואלגנטיות, הוא שרירי יותר ובעל רגליים באורך בינוני. הראש יותר מעוגל ומערבי כמו גם סגנון הגוף שהוא יותר קומפקטי ומעוגל. צבעים: נקודת איטום (חום כהה), נקודת שוקולד (חום בהיר), נקודה כחולה (אפור כהה), נקודה לילך (אפור בהיר), נקודה אדומה (כתום כהה), נקודת שמנת (כתום בהיר או שמנת) או נקודת טאבי.
לשני סוגי הסיאמיים יש דפוסי צבע שונים אם כי תמיד יש להם את המאפיין המחודד האופייני.
דמות
זה בולט בהיפראקטיביות הנפוצה בחתולים ממוצא אסייתי וכן בזכות הזריזות המופלאה שלו. הוא בן לוויה עליז, מהנה ומלא חיבה. הוא חתול פעיל וידידותי.
סיאמיים הם חתולים נאמנים מאוד ומסורים לבעליהם שהם אוהבים ומבקשים תשומת לב. זה זן מאוד אקספרסיבי ונבין בקלות מה הוא רוצה להעביר לנו, גם אי נחת וגם חיבה. זה יהיה תלוי באופי החתול שיכול להיות מאוד חברותי וסקרן, אם כי במקרים פחות שכיחים נוכל להשיג חתול חושש שעדיין יהיה צפוי לפני הגעתם של אנשים חדשים הביתה.
בְּרִיאוּת
החתול הסיאמי בדרך כלל נהנה מבריאות טובה, ההוכחה לכך היא אורך החיים הממוצע של הגזע של 15 שנים. למרות זאת, וכמו בכל הגזעים, יש מחלות שנוכחות יותר:
- הפזילה
- זיהומים בדרכי הנשימה הנגרמות על ידי וירוסים או חיידקים
- מחלת לב
- זרימת דם גרועה
- השמנה בגיל מבוגר
- דַלֶקֶת אָזנַיִם
- חֵרשׁוּת
אם תשימו לב לחתול הסיאמי שלכם בכך שתטפלו בו ותציעו לו המון אהבה, תקבלו חבר שיהיה אתכם הרבה זמן. הסיאמי המבוגר ביותר חי עד גיל 36.
לְטַפֵּל
זהו גזע נקי ורגוע במיוחד שישקיע זמן רב בטיפוח עצמו. מסיבה זו, צחצוח פעם או פעמיים בשבוע יהיה די והותר. חשוב גם שהם יעשו פעילות גופנית כדי לשמור על איכויות המהירות, הכוח והגזרה שלהם.
לגבי חינוך החתול, אנו ממליצים להיות תקיפים וסבלניים מבלי לצעוק או להפגין עוינות, דבר שיגרום רק לעצבנות בחתול הסיאמי החדש שלנו.
קוריוסיות
- אנו ממליצים לסרס את החתול הסיאמי מכיוון שהוא פורה במיוחד, מה שעלול לגרום להריון לא רצוי או לבעיות זיהומיות.
- חתולים בחום מיאו בקול רם במיוחד.
