דבורים הן חיות חיוניות לאיזון המערכת האקולוגית, עם זאת, ישנם איומים שונים המסכנים את הישרדותן, כגון כמו הזיהום או כריתת היערות. למרות זאת, הודות לארגון המושלם שקיים בתוך הכוורת, בעלי חיים אלו שורדים בסביבות מסוגים שונים, הודות לתקשורת היעילה שלהם.
אבל, איך דבורים מתקשרות? במאמר זה באתר שלנו נחשוף כמה קוריוזים לא ידועים, כמו הסוגים של הודעות שהם יכולים לחלוק אחד עם השני, למה הם מתכוונים, איך הם עושים אותם או מה זה ריקוד הדבוריםהמשך לקרוא כדי לגלות!
מה מייצרות הדבורים? - דבורים ודבש
אם דבורים ידועות ומוכרות במשהו, זה בגלל יכולתן לייצר דבש יקר ערך. עם זאת, לא כל הדבורים מייצרות אותו, אלא רק אלה המוכרות כ- דבורי דבש, מינים בעיקר בסוג Apis. אבל, איך דבורים מייצרות דבש? הן מסנתזות אותו דרך האבקה שהן מקבלות מפרחים. ייצור זה של דבש מתבצע על ידי דבורים עובדים, אחד מסוגי הדבורים המאכלסים את אותן כוורות, כפי שנסביר בהמשך.
כדי לייצר דבש צריך קבוצה גדולה של דבורים, מאורגנת להפליא ובה לכל אחד מהחברים יש פונקציה מובחנת מצד אחד, האחראים על התחלת תהליך ייצור הדבש הם אותם פרטים הידועים כדבורים נשאיות.קבוצת דבורים זו אחראית לינוק צוף מפרחים, לקחת אותו לכוורת שלהן בקיבה, שיש לה את היכולת לאגור אותו מבלי לעכל אותו.
כאשר הנשאים מגיעים לכוורת עם הצוף, מתחילה משמרת העבודה של הדבורים הלעיסות. לדבורים הללו יש תפקיד של ממש ללעוס את הצוף שהביאו בני לוויה, כך ש- אנזימים ברוק שלהן הופכים אותו לדבש. תהליך זה אורך יותר מ-30 דקות, ויוצר מיזוג של דבש ומים.
מכיוון שתכולת המים אינה רצויה, הם מפקידים את התערובת הזו על לוחות הכוורת, שם המים מתאדים, נשארים רק הטהורים ביותר דבש. כדי לגרום לתהליך זה להימשך פחות, קבוצת דבורים, המאיידים, אחראית על אוורור הדבש באמצעות הכאת כנפיהן. כך יוצרים זרמי אוויר שמעדיפים את התאדות המים מהר יותר.
לבסוף, דבורי האיטום הן אלו שתפקידן לאטום את התאים היכן שהדבש נמצא בשעווה, כדי למנוע את דבש משפך ואבד. תאים אלה הם המקום שבו הדבש שוהה עד שהדבורים משתמשות בו למאכל. מצד שני, דבורים מייצרות גם שעווה, אך אין לצרוך אותה, אלא הן משתמשות בה כחומר בנייה לתאים המרכיבים את הקירות של הדבורים שלהם. כוורות
היכן ואיך דבורים חיות?
דבורים חיות במה שאנו מכירים כ- כוורות, חללים שנוצרו על ידי עצמן. לכוורת יש אזורים או רבעונים שונים[1]:
- אזור מרכזי או גרעין חיוני: היכן נמצאים הצאצאים, בשלב הזחל או הגולם שלהם.לטיפול בצעירים פועלות דבורים אחות, האמונים על השמירה והטיפול בהם. כאן אנו מוצאים גם את מלכת הדבורים והרחפנים.
- אזור ממוצע או אזור פעילות: כאן אנו מוצאים את עיקר הדבורים הפועלות, בנוסף, זה גם המקום בו הן נמצאות דבש ואבקה מאוחסנים. בחלק האחורי של אותו אזור נמצאות הדבורים המגינות או מגיני הכוורת.
- בסיס הכוורת: היכן ממוקמת דלת הכניסה והיציאה של הדבורים, המכונה בעולם הדבורים זרבובית.
איך מאורגנות הדבורים?
בכוורת יש היררכיה מסומן מאוד, מוצא בראש הסולם הזה את מלכת הדבורים זו המופקדת על רבייה עם דרון, שהם תמיד זכרים ותפקידם היחיד הוא להזדווג עם המלכה דבורה.המלכה היא הדבורה היחידה בכל הכוורת המסוגלת לבצע רבייה של דבורים, כך שכוורת ללא מלכת דבורים נידונה להיעלם במוקדם או במאוחר.
אז יש את דבורי העבודה, שכפי שראינו, ממלאות תפקידים מגוונים מאוד. חלקם מתמחים בטיפול בגזע, אחרים הם דבורים נשאות, בעוד שיש גם דבורים מאייד ודבורי איטום אחרות.
באופן זה ניתן לראות שלמרות שבהתחלה נראה שהמלכה היא החשובה מכולם, כל אחד מהצעדים הכרחי לכוורת שתעבוד ותצליח.
תקשורת דבורים, איך דבורים מתקשרות ביניהן?
דבורים הן חרקים מרתקים, מכיוון שבנוסף ליכולות הארגוניות שלהן וליעילותן בהפיכת ציוד למורכב ויעיל כמו עבודת כוורת, הן מסוגלות לבסס סוגים שונים של תקשורת.אבל, איך דבורים מתקשרות בכוורת? כלי התקשורת העיקרי של הדבורים מבוסס על הפרדה של סוגים שונים שלפרומונים , לכל אחד פונקציה אחרת.
באופן זה, אם הם מפרישים פרומון מסוים, זה יכול להעיד, למשל, שיש סכנה קרובה שמשפיעה הכוורת. בעוד שאחרים משרתים לסמן את הפרחים שכבר נשתחו (מה שאומר שכבר הושג ממנו צוף) כדי למנוע מהדבורה הבאה ללכת לאותו פרח.
הם גם משתמשים בפרומונים כדי לגרום לדבורים מינקות להיות מעוררות לטיפול בגזלים, כמו גם כדי להצביע על מקורות מים, כניסה לכוורת או השארת שלטים כשהנחיל צריך לזוז, כדי למנוע מהדבורים ללכת לאיבוד אם יפרידו.
המלכה עצמה עושה שימוש בפרומונים שלה עם הפונקציות הבאות: משוך רחפנים כאשר הגיע הזמן להתרבות, למנוע מהם עובדים לפתח את השחלות שלהם, שכן הדבר יגרום לתחרות, או לשמור על לכידות הנחיל.
ריקוד הדבורים
בנוסף לשימוש בפרומונים, לדבורים יש מערכת תקשורת המכונה ריקוד הדבורים. זה מבוסס על הישג של תנועות ותזוזות, שבוצע כסימנים, העברת מסרים לדבורים האחרות באמצעות הבעות גוף.
אחת הדוגמאות לריקוד זה היא התנועה שעושות הדבורים כשהן מתקרבות לכוורת, הן עוקבות אחר מסלול בצורת 8 אופקית תנועה זו מלווה בנדנוד או נדנוד של בטנו מצד לצד, מה שיוצר רושם שהוא רוקד.
וכן, הם באמת רוקדים, כפי שהוכיח המדען קארל פון פריש, שזכה בפרס נובל ב-1973 על פענוח שפת הדבורים[2] הוא אימת כיצד הדבורים שינו את זוויות ההתנועעות ותנועות הגוף שלהן בהתאם למסר שיש להעביר לחבריהן.בעל רפרטואר גדול של תנועות, לפעמים מובחן רק על ידי הבדלים עדינים, כמעט בלתי מורגש לעין האנושית.
בסרטון זה תוכלו לראות את ריקוד הדבורים:
איך דבורים אוכלות?
כפי שציינו קודם, דבורים מייצרות דבש מאחר שזהו המזון שלהן. הם גם מייצרים אבקה, מזינים וחיוניים עבורם באותה מידה. גם לדבש וגם לאבקה יש תהליך סינתזה ארוך ותובעני, המצריך השתתפותם של רבים מחברי הכוורת, שלעיתים נאלצים לקחת סיכונים גדולים כדי להשיג את הצוף.
כשהדבש והאבקה מוכנים, הם מאחסנים אותו בתאי דפנות הכוורת שלהם, שם הם אוטמים אותו כך שהוא יישאר במצב טוב עד לצריכה. הם עושים את זה ומשמרים אותו כל כך טוב, עד שהדבש יכול להישאר מאוחסן במשך שנים ולהמשיך באותם תנאים כמו כשהיה. מסונתז.
כשהם צריכים גישה למזון, הם מסירים את שעוות האיטום והדבש והאבקה נמצאים שם כדי להאכיל אותם ולהבטיח את הישרדות הנחיל, כמו גם המשכיות מחזור החיים של דבורי הדבש. זו הסיבה שכאשר כוורנים אוספים דבש, הם עושים זאת על ידי שליטה על הפרופורציה שהם לוקחים, כי אם היא מספקת, הרזרבות יהיו די והותר לצריכה עצמית של הדבורים.
איך דבורים מתגוננות?
יש דבש יקר ונחשק על ידי מינים אחרים, כולל אותנו בני האדם, הדבורים צריכות לשמור עליו. לשם כך יש להם אסטרטגיות שונות, אם כי ללא ספק הנשק הידוע ביותר שלהם הוא עוקץ העוקץ שלהם
הדבורים המגנות על הכוורת הן דבורי העובד המגן או המגינים. הם אלה שבאים להגנת הכוורת כולה כאשר טורף, כמו גיריות אוהבות דבש, מתקרב לביתם.
אצל דבורים אלו העוקץ משונן מה שגורם לו לחדור לעור הקורבן ולא ליפול, מה שמאריך את זמן החשיפה לרעל שהן מפרישות. למרות שהרעל הזה אינו קטלני ברוב המקרים, הוא גורם לכאב ואי נוחות.
אבל להגנה הזו יש מחיר גבוה מאוד לעובדים, כי העובדה שהעוקץ שלהם משונן אומר שהעוקץ שלהם קטלני לעצמםזה אחד ההבדלים בין צרעות לדבורים. כך, כאשר העוקץ תקוע בנפגע, בעת עזיבת הדבורה, היא קורעת את בטנה וגורמת למוות כואב. עד כדי כך אמיצות ונאמנות הדבורים האלה, כי כדי להגן על הכוורת שלהן הן לא מהססות לסכן את חייהן.
